האפשרות להמציא החלטות בדוא"ל משקפת את המציאות היומיומית בה מסמכים נשלחים באופן תדיר באמצעות הרשת (החלטה, ביהמ"ש העליון, הרשמת שרית עבדיאן):

העובדות: דיון בשאלה האם בקשת רשות הערעור הוגשה במועד. הבקשה הוגשה על החלטת ביהמ"ש המחוזי מרכז-לוד [עמ"ש 10349-09-20]. המבקש טען כי החלטת ביהמ"ש המחוזי טרם הומצאה לו לפי דין, כך שלא חלף המועד להגשת בקשת רשות ערעור עליה.

נפסק: ההליך הוגש באיחור באופן המוביל למחיקתו ואין מקום להורות על הארכת המועד להגשתו. בניגוד לטענות המבקש, הרי שעיון במערכת "נט המשפט" מעלה כי החלטת ביהמ"ש המחוזי הומצאה לבא-כוחו עוד ביום שבו ניתנה, באמצעות המצאה אלקטרונית, והוא אף צפה בה בו ביום. האפשרות להמצאה אלקטרונית של החלטות שיפוטיות עוגנה בתקנה 161(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, הקובעת הסדר דומה לזה שהיה קבוע בתקנה 497ג לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 [עניין כהן - בש"א 8839/18].

האפשרות להמציא החלטות באמצעות הדוא"ל משקפת את המציאות היומיומית בה מסמכים נשלחים באופן תדיר באמצעות הרשת ותכתובות אלקטרוניות [עניין זיו - רע"א 10216/17]. המצאה אלקטרונית מקדמת ערכים של יעילות, שכן מדובר במשלוח זול ומהיר, שניתן בקלות יחסית לעקוב אחר קבלתו, והיא אף ידידותית לסביבה. ההחלטה הומצאה למבקש באמצעות משלוח הודעה אלקטרונית לכתובת הדוא"ל שמסר בא-כוחו לבית המשפט. בקשת רשות הערעור הוגשה באיחור ניכר של למעלה מ-30 ימים ולפיכך אין מנוס מלהורות על מחיקת ההליך בשל איחור בהגשתו. אין מקום להורות על הארכת מועד.