הטרדה ופגיעה בפרטיות שמקורה בשיחות טלפון אנושיות מנציגי הנתבעת, כאשר התובע מבהיר כי אינו מעונין שיצרו עמו קשר (פסק-דין, תביעות קטנות עפולה, הרשמת מיכל זינגר):

העובדות: תביעה שעניינה שיחות טלפון מטרידות שקיבל התובע מנציגי הנתבעת. התובע טען כי מעשי ומחדלי הנתבעת מהווים הפרה של חוק הגנת הפרטיות, חוק הגנת הצרכן וכן תנאי הרישיון של הנתבעת. 

נפסק: יש לקבל את התביעה בחלקה. לא ניתן לקבל סעד של צו עשה (להסרת מספר הטלפון ופרטי התובע ממאגרי הנתבעת) בהליך של תביעות קטנות, לפיכך יש למחוק סעד זה מהתביעה. בנוסף, שיחות טלפון אנושיות אינן נופלות בגדר האיסור לפי סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. באשר לטענה לפגיעה בפרטיות - שיחות טלפון אנושיות מנציגי הנתבעת, כאשר התובע מבהיר כי אינו מעונין שיצרו עמו קשר, נכנסת לגדר סעיף 2(1) לחוק הגנת הפרטיות.

לפי סעיף 29א(ב)(1) לחוק, רשאי ביהמ"ש לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 ש"ח, ללא הוכחת נזק. חל מעשה בית דין בקשר לשיחות שבוצעו עובר לפס"ד בתובענה ייצוגית שהתנהלה נגד הנתבעת. התובע חוזר ומבקש כי לא יטרידו אותו ואף פונה בנידון לנתבעת, אך השיחות חוזרות על עצמן ויש בכך משום הטרדה ופגיעה בפרטיות התובע. אין מקום לקבל את טענת הנתבעת כי את השיחות ביצעו קבלנים חיצוניים ללא הסכמתה. אין מצופה היה מהתובע לפנות למשווקים החיצוניים של הנתבעת והנתבעת בעצמה היא זו שאמורה לפעול ולדאוג שהמשווקים לא יפנו אל התובע עוד. הנתבעת תפצה את התובע בפיצוי כולל של 4,500 ש"ח, שהוא ראוי והוגן בנסיבות המקרה.