סכסוך בין יבואני רכב הוביל לפריצה למחשבים לצורך איסוף ראיות (פסק-דין, מחוזי ת"א, השופטת צילה צפת):

העובדות: שתי תביעות כספיות שעיקרן בסכסוך שהתגלע בין אנשי עסקים הפועלים בתחום הייבוא וההפצה של כלי רכב בישראל. חברת קוריאה מוטורס ישראל (קמי), שהיא חברת בת של סמלת שבשליטת איש העסקים מיכאל לוי, החזיקה בזכויות ההפצה הבלעדיות של רכבי KIA בישראל עד לסוף שנת 2007, אז עברו זכויות ההפצה לחברת טלקאר שבשליטת איש העסקים אברהם אונגר. עניינו של ההליך הראשון בהחלטת תאגיד הרכב הקוריאני KIA להחליף את היבואן והמפיץ של כלי הרכב מתוצרתה לישראל. עניינו של ההליך השני [ת"א 8781-07-13] בתביעה לפיצוי בשל דרך השגת הראיות להוכחת ההליך הראשון, תוך פריצה למחשבים בניגוד לדין.

נפסק: התביעה בהליך הראשון נדחתה. לא הוצגה כל תשתית עובדתית וראייתית התומכת בטענה כי הנתבעים גרמו לקיה להפר את ההסכם באמצעות שידול, שוחד, קנוניה וקשר מושחת עם בכירים בקיה. לא הוכח קשר בין פעילות הנתבעים וקשריהם עם בעלי תפקידים בקיה, לבין החלטת קיה להחלפת המפיצה בישראל. החלטת קיה קדמה לקשר כלשהו של הנתבעים עם מי מהבכירים בקיה, ואלה סייעו לה לכל היותר לקדם את עניינה על פני מועמדות אחרות. לקיה הייתה סיבות מוצדקות שלא לחדש את הסכם ההפצה עם קמי ולא הנתבעים גרמו לכך.

התביעה בהליך השני התקבלה. נפסק כי אבירם (בעל חברת מודיעין עסקי שנשכרה על-ידי קמי וסמלת) הודה כי פנה לחברה הודית על מנת שתחדור למחשבי יאנג (בעל השליטה בחברה הסחר "דה וואי" - סוכן של אונגר לייזום ומציאת הזדמנויות עסקיות בקוריאה), ולשם כך סיפק לה את פרטי ההתקשרות למחשבים אלו, כל זאת לבקשתו ובמימונו של אחיעד (בנו של מיכאל הלוי) שפעל מטעם קמי וסמלת לאיסוף ראיות, לצורך חיזוק התשתית הראייתית בתביעת הלוי. הוכח במידת הוכחה גבוהה ובזהירות הנדרשת כי אבירם ואחיעד היו שותפים למעשי הפריצה והיו שותפים למימון, ההעתקה, עיבוד, מיון ותרגום המסמכים והעברתם בדרך תכסיסנית מקוריאה לבאי כוח קמי וסמלת בידיעה כי תוצרי הפריצה הושגו באופן בלתי חוקי.

בכך ביצעו אבירם ואחיעד גזל סודות מסחריים של טלקאר ודה וואי ופגיעות בפרטיות של אונגר ויאנג. מדובר בהיקף עצום של גזל סודות מסחריים ופגיעות בפרטיות שקשה מטבע הדברים להוכיח את נזקם ולעמוד על היקפם המדויק. הפיצוי הסטטוטורי שנקבע הוא בבחינת מינימום בלבד בגין הסודות המסחריים שנגזלו. הנתבעים 1,3,4,6 בהליך השני יפצו את התובעים בפיצוי סטטוטורי בסך כולל של 2,976,800 ש"ח. ניתן צו מניעה האוסר על הנתבעים להשתמש בחומרים שהושגו כתוצאה מהפריצה למחשבים. ניתן צו המורה על השמדת החומרים ועותקיהם. כן נפסקו הוצאות בסך 1,500,000 ש"ח.