הנאשמת, שוטרת בתפקידה, השתמשה במאגרי המידע המשטרתיים לביצוע עבירות יחד עם אחיה (הכרעת-דין, שלום חיפה, השופט ד"ר זאיד פלאח):

העובדות: הנאשמת שירתה כשוטרת במשטרת ישראל והנאשם הוא אחיה. עניינו של האישום המרכזי הוא זיוף צוואה תוך החתמת שתי עדות כאילו חתמו בפני המנוחה. כתב האישום ייחס לנאשמים עבירות של זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף, קבלת דבר במרמה, פגיעה בפרטיות והפרת אמונים. את בדיקותיה בנושא המנוחה ערכה הנאשמת במערכת הנתונים המשטרתית, שלא לצרכי עבודתה. 

נפסק: יש לזכות את הנאשם מביצוע עבירה של פגיעה בפרטיות באישום הראשון ולהרשיעו בכל יתר העבירות שיוחסו לו באישומים 1-2. הנאשמת 1 הורשעה בכל העבירות שיוחסו לה בשלושת האישומים. הנאשם החזיק בתוכנת אגרון, האסורה להחזקה על-ידי מי שאינו מורשה לכך, והנאשם לא היה מורשה. השימוש שעשה הנאשם בתוכנת אגרון, לצד חיפושיו באינטרנט אודות אחרים, והחיפוש שערכה אחותו הנאשמת במערכות המידע המשטרתיות, כל אלה מצטרפים למארג הראיות הכולל.

הוכח כנדרש שהנאשמים, או מי מטעמם, זייפו את צוואת המנוחה, וזאת בכוונה לקבל את ירושתה, והכל בנסיבות מחמירות המתבטאות בשווי הרכוש, הכולל דירה וכספים, וכן בתחכום המעשים בהם עירבו גורמים נוספים לצורך מעשי הזיוף, כולל שתי עדות. הוכח כנדרש שהנאשמת, במסגרת עבודתה כשוטרת, הייתה בעלת קוד מסוף אישי באמצעותו יכלה לבצע בדיקות שונות במסוף המחשב המשטרתי, כאשר מדובר בקוד אישי ואסור להעברה. הנאשמת ערכה בדיקות, לצרכיה האישיים, במאגר הנתונים שבמערכת המחשוב המשטרתי ויש להרשיע אותה בשתי עבירות של פגיעה בפרטיות.

אמנם הוכח כי הנאשם 2 החזיק בתוכנת "אגרון" ללא סמכות, ואף השתמש בה בזמן כלשהו, אך נותר ספק אם שימוש זה קשור לעבירות המפורטות באישומים. בנוסף, אמנם הוכח שכאשר שוחחה הנאשמת עם אחיה, הנאשם 2, בטלפון, היא ערכה בדיקות במאגר הנתונים שבמערכת המשטרתית, אך עולה ספק אם ניתן לייחס לנאשם 2 עבירה של פגיעה בפרטיות בשל כך, מכוח דיני השותפות. על כן יש לזכות את הנאשם 2 מביצוע עבירה של פגיעה בפרטיות, וזאת מחמת הספק.