המלצות תוכן של אאוטבריין הן תעמולת בחירות (החלטה, ועדת הבחירות המרכזית, השופט עוזי פוגלמן):
העובדות: עתירה לפי סעיף 17ב לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), תשי"ט–1959, לזיהוי האחראי ל"קידום ממומן" ברשת. בעתירה נטען כי ביישומון "הארץ" התפרסמו 2 "המלצות תוכן", שסומנו במילה "ממומן", שבתחתיתן צוין “Recommended by Outbrain”, שעסקו בחה"כ בנט. לחיצה על ההמלצות הובילה לכתבות באתרים שונים העוסקים בחה"כ בנט, יו"ר העותרת. המשיבות מנהלות את השירות שפרסם את ההמלצות. העותרת טוענת שההמלצות הן תעמולת בחירות ולכן חובה לציין מי מימן את פרסומן. העותרת ביקשה להורות למשיבות לחשוף את מממן ההמלצות ולאסור עליה לפרסם תעמולה אנונימית.
המשיבות ציינו כי ההמלצות הוסרו וכי הן אינן אמורות להכריע בדבר תוכן הפרסום. מממן הפרסום, שצורף לעתירה כמשיב 3, טען כי "המלצת קריאה" לכתבה עיתונאית אינה תעמולת בחירות, ולכן אין חובה לזהות את המממן של המלצה כזו. היועמ"ש סבר כי יש לראות בהמלצות הקריאה משום תעמולת בחירות.
נפסק: דין העתירה להתקבל בעיקרה. בתקופת הבחירות (90 ימים לפני יום הבחירות וביום הבחירות עצמו) המלצות התוכן נחשבות בעצמן ל"תעמולת בחירות", ולכן היה צריך לכלול בהמלצות את שמו של המשיב 3, שהזמין אותן. המלצת תוכן היא קידום ממומן של תוכן, המסב את תשומת הלב של הגולש לתוכן שהמממן מעוניין שהגולש יקרא. הקידום הממומן שוכן באזור המיועד לפרסום. הוא פרסומת שנועדה לעודד גולשים לצרוך תוכן נוסף בנושאים שקשורים במישרין או בעקיפין לתכנים שכבר צרכו.
בוחנים אם מסר הוא תעמולת בחירות, במבחן האפקט הדומיננטי של הפרסום בעיני הבוחר הסביר. בין מבחני המשנה ניתן למנות את מועד הפרסום וקרבתו לבחירות; את זהות יוזם הפרסום; את זהות המפרסם; ואם קיימת תכלית אחרת בבסיס הפרסום. נקודת המוצא היא שחובת הזיהוי שקבועה בחוק חלה גם על הפניות דוגמת אלו שבעתירה, בשים לב להחלטה לפיה ראוי לקבוע כי חובת השקיפות חלה גם על פרסומים מסוימים ברשת האינטרנט [תב"כ 8/21]. הקידום הממומן נשוא העתירה נועד להגביר את הסיכוי שהגולש ייחשף לתוכן שעשוי להשפיע על הצבעתו. הוא נועד להשפיע על הצבעת הגולש. בעיני בוחר סביר יש לו השפעה על ההצבעה במנותק מהתוכן המקורי. הוא תעמולת בחירות בשל כך.
סעיף 10 לחוק מחייב לציין במודעות תעמולת בחירות מי הזמין אותן, ומטעם איזו סיעה. חובה זו מקדמת שקיפות והגינות, בעיקר בתעמולה שלילית; מפחיתה את התעמולה השלילית; ומפחיתה את הסיכון להטעיית בוחרים. קידום ממומן הוא פרסומת. אם שם המזמין-המממן אינו מופיע לצד מודעת הקידום הממומן, הרי שעולה כאן היבט של פרסום סמוי. גילוי שם המפרסם-המממן ימנע את הטעיית הגולשים, שעשויים לחשוב שהם מופנים לקרוא תוכן אובייקטיבי או מקבלים המלצה נטולת פניות, אף שבפועל מסתתרת בהפניה תכלית תעמולה.
המשיב 3 שילם למשיבות עבור הפניית הקורא של כתבות באתר אחד, לכתבות אחרות, שאינן עולות במקורן כדי תעמולת בחירות (דיווח חדשותי ומאמר דעה). המלצת התוכן (הקידום הממומן) שמפנה אל הכתבות עשויה להיחשב לתעמולת בחירות. המשיבות 1-2 ימסרו לעותרת את פרטי המשיב 3. אשר לחשש המשיבות בנוגע לחיובן למנוע מראש פרסומים אסורים, מקובל שיש להחיל בעניין זה את המנגנון שחל על מפרסמים ברשתות החברתיות ועל שולחי מסרונים. החברה לקידום ממומן תקים אפוא מנגנון הודעה והסרה.