תביעת לשון הרע בין שני ראשי עיריית טבריה לשעבר (פסק-דין, שלום טבריה, השופט סאמר ח'טיב):

העובדות: תביעת לשון הרע. במועדים הרלבנטיים כיהן הנתבע כראש עיריית טבריה. התובע והנתבע התמודדו על תפקיד ראש עיריית טבריה בבחירות שנערכו ב-2018, בסיומן נבחר התובע תחת הנתבע כראש העירייה. התובע טען כי במהלך מערכת הבחירות הנתבע צילם סרטון, אותו העלה בשידור חי לפייסבוק, במסגרתו הכפיש אותו הנתבע.

נפסק: דין התביעה להתקבל בחלקה. עסקינן בפרסום אחד (הסרטון) הכולל שתי אמירות, ולא בשני פרסומים. ניתוח האמירות בסרטון, באמות מידה אובייקטיביות, מביא למסקנה כי מדובר בפרסום לשון הרע. הסרטון, ששודר בדף הפייסבוק של הנתבע, כולל אמירות פוגעניות כלפי התובע. האמירות לפיהן התובע נחקר על ידי משטרת ישראל בשל חשד כי הצית את רכבו, מתוך ניסיון לעורר פרובוקציה, וכי כל עוד לא יוכיח אחרת הוא החשוד העיקרי בהצתת הרכב – לפי המשמעות שהאדם הסביר היה מייחס להן – מציגות את התובע באור שלילי, מטילות דופי בהתנהגותו, במעשיו ובכשירותו לכהן כראש עירייה.

הדברים לא סויגו ולא נאמרו כהבעת דעה אלא כטענות שבעובדה. הדברים נאמרים ביתר שאת נוכח העובדה כי מדובר בפרסום ברשת חברתית על ידי ראש עיר מכהן במועדים הרלבנטיים. הנתבע לא הוכיח את קיומה של הגנת אמת בפרסום, או כי הוא זכאי להקלות מכוח סעיף 19 לחוק איסור לשון הרע. הנתבע טען להגנת הקינטור. אין חולק כי היחסים בין הצדדים עכורים שנים על רקע יריבות פוליטית. אין באמירות הלא ראויות שנאמרו לכאורה על ידי התובע כנגד הנתבע, עובר לפרסום האמירות שבבסיס התובענה, כדי להצדיק את אמירותיו של הנתבע בסרטון ובוודאי שלא לפטור אותו לחלוטין מכל אחריות. העניין יילקח בחשבון במסגרת פסיקת גובה הפיצויים. לנתבע גם לא עומדת הגנת תום הלב. הנתבע יפצה את התובע ב-15,000 ש"ח וכן שכ"ט עו"ד (3,000 ש"ח) והוצאות משפט (1,500 ש"ח).