משבר קורונה אינו בגדר "מילת קסם" שיש בה כדי להכשיר חריגה מסדרי הדין המקובלים ללא הצדקה לכך (החלטה, שלום פ"ת, השופט אריאל ברגנר):

העובדות: בקשת הנתבע כי חקירתו תתקיים בהיוועדות חזותית, בטענה כי הוא מצוי מחוץ למדינה במסגרת עבודתו וכי אין באפשרותו לשוב ארצה נוכח מגיפת הקורונה. התובעת התנגדה לבקשה. 

נפסק: דין הבקשה להידחות. כלל הוא כי גביית עדות תיעשה לפני ביהמ"ש הדן בהליך המשפטי, על מנת שיוכל להתרשם באופן בלתי אמצעי מהעדים וממהימנותם, לנהל את הדיון כיאות ולהפעיל אמצעי כפייה על-מנת להבטיח את התייצבות העדים ומתן תשובות לשאלות המוצגות לפניהם. גביית עדות בדרך של היוועדות חזותית מוסדרת כיום בתקנה 72 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. התקנה מונה 3 תנאים מצטברים אשר בהתקיימם רשאי ביהמ"ש לאשר מתן העדות בדרך זו.

אין חולק כי עדות הנתבע חיונית לבירור השאלות השנויות במחלוקת וכך גם לא הוצגה כל טענה בדבר מניעה "מבחינת מדינת החוץ לשמיעת עדות בדרך זו בתחומה". לא נמצא בבקשה פירוט כלשהו בדבר המדינה בה שוהה כעת הנתבע או יימצא בעת גביית העדות, או בדבר המקום שבו ימסור הנתבע את עדותו באופן העונה על הדרישות שבתקנה. אשר לתנאי השלישי, שעניינו הקושי של העד להגיע לביהמ"ש - הנתבע אינו טוען למצב רפואי או לקיומה של מניעה אחרת שיש בה להקשות על הגעתו ארצה מלבד "מגיפת הקורונה", וממילא לא צורפה אסמכתא על כך.

אין לכחד כי לנוכח צוק העיתים וההשלכות של מגיפת הקורונה ומצב התחלואה העולמי, קיים קושי אמיתי ואובייקטיבי להתיינד בין מדינות ובפרט לאור הצורך בתקופת בידוד. אולם אין בבקשה טענה מפורטת בדבר הקושי להגעתו של הנתבע למתן עדות בישראל במועד הדיון. משבר קורונה אינו בגדר "מילת קסם" שיש בה כדי להכשיר חריגה מסדרי הדין המקובלים ללא הצדקה לכך. הבקשה נדחתה.