רכישת הכרטיסים באמצעות אתר המערערת לא כללה "שיחה" עם אזרח ותיק (פסק-דין, מחוזי חיפה, השופטים שפירא, טאובר, חן-ברק):
העובדות: ערעור על פסק-דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות בקריות [ת"ק 47179-12-19], לאחר שבקשת רשות ערעור של המערערת התקבלה בחלקה [רת"ק 49352-09-20]. הערעור, בפני 3 שופטים, הוגבל לשאלה האם אופן ביצוע ההתקשרות בין הצדדים מהווה "שיחה" לפי סעיף 14ג(1)(ג) לחוק הגנת הצרכן.
בבסיס הערעור תביעה קטנה שהגיש המשיב, אזרח ותיק, שרכש מהמערערת (סוכנות נסיעות) כרטיסי טיסה עבור בנו וכלתו. המשיב נימק את זכות ביטול העסקה בסעיף 14ג1 לחוק, המאפשר לאזרח ותיק לבטל עסקה מכל סיבה עד 4 חודשים מיום כריתתה. המערערת סירבה לאשר את הביטול בנימוק שהמשיב אינו הנוסע, אלא בנו וכלתו, שאינם אזרחים ותיקים. ביהמ"ש קבע כי יש לקבל את תביעת המשיב בחלקה (ללא רכיב הפיצוי העונשי). נקבע כי המערערת היא שמכרה למשיב את הכרטיסים ולכן היא "עוסק" וחלה עליה החובה להשיב את התמורה לצרכן במקרה של ביטול העסקה.
ביהמ"ש דחה את טענת המערערת כי אין מדובר בעסקת מכר מרחוק, בשל כך שהיא לא פנתה למשיב, אלא הוא שהתעניין ברכישת כרטיס טיסה ופנה אליה באתרה. נקבע כי אין צורך בפניה לצרכן שמטרתה הצעה להתקשר בעסקה ללא נוכחות משותפת, על מנת שתהא זו עסקת מכר מרחוק. עיון באתר של עוסק בו מפורסמת האפשרות להתקשר בעסקה ללא נוכחות משותפת עונה על דרישות הסעיף אף אם הכניסה לאתר הייתה ביוזמת הצרכן.
עוד נקבע כי אין לקבל את הטענה שרכישת הכרטיסים על-ידי המשיב עבור בני משפחתו מוציאה את העסקה מתחולת סעיף 14ג1 [ביחס לנקודה האחרונה לא ניתנה רשות ערעור]. בבקשת רשות הערעור נקבע כי די שהעוסק מפרסם את מרכולתו במדיה ממוחשבת, מתוך מטרה שהצרכן יתקשר עמו בעסקה באותה מדיה, כדי שייחשב כ"שיווק מרחוק".
נפסק: יש לקבל את הערעור, לבטל את פסק-דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות, ולקבוע כי המשיב לא הוכיח במקרה זה את זכותו לביטול העסקה לפי סעיף 14ג1 לחוק, מאחר שלא ניתן לקבוע שההתקשרות בעסקה כללה "שיחה" כמשמעה בחוק. הסעיף קובע כי "בעסקת מכר מרחוק שנערכה עם צרכן שהוא...אזרח ותיק..., רשאי הצרכן לבטל את העסקה בתוך ארבעה חודשים מיום עשיית העסקה, מיום קבלת הנכס או מיום קבלת המסמך המכיל את הפרטים האמורים בסעיף 14ג(ב), לפי העניין, לפי המאוחר, ובלבד שההתקשרות בעסקה כללה שיחה בין העוסק לצרכן, ובכלל זה שיחה באמצעות תקשורת אלקטרונית".
תיקון 47 לחוק הוסיף הוראות מרחיקות לכת, המאפשרות לאוכלוסיות מוחלשות לבטל עסקה ללא כל טענה בתוך תקופת ביטול מוארכת. כוונת המחוקק הייתה להגן על אוכלוסיות שייתכן כי ייפגעו מעסקת מכר מרחוק, זאת בהעדר גמירות דעת מצדם, כאשר לא הם יזמו את העסקה המדוברת, העוסק הוא זה שפנה אליהם וייתכן שהפעיל עליהם לחץ או פיתוי לביצוע העסקה והם, בשל חולשתם, התפתו להיקשר בעסקה שעל טיבה המלא לא עמדו.
המשיב מודה שלא הייתה שיחה פעילה, לרבות תקשורת אלקטרונית, בינו ובין מי מטעם המערערת, וזאת עד אשר נשלחו אליו כרטיסי הטיסה שרכש בדוא"ל. המשיב טען כי הדוא"ל באמצעותו הועברו אליו הכרטיסים הוא שיחה באמצעות תקשורת אלקטרונית, אך דוא"ל זה הועבר למשיב לאחר סיום רכישת הכרטיסים והמשיב אינו טוען כי שוחח עם מי מטעם המבקשת בתהליך רכישת הכרטיסים. לא ניתן לקבל טענות המשיב כי ביצוע העסקה באתר ההמערערת וקבלת הכרטיסים באמצעות המייל מהווים שיחה באמצעות תקשורת אלקטרונית, כמשמעה בהוראות החוק.