הנתבעת אינה אחראית להשעייתה של התובעת מאתר זאפ (פסק-דין, שלום ת"א, השופט אילן דפדי):

העובדות: תביעת לשון הרע. התובעת עוסקת במכירת מוצרי חשמל ואלקטרוניקה באמצעות הרשת. לטענתה הנתבעת פרסמה באתרה ובאתר "חדשות ערוץ 2" תחקיר שנועד להזהיר מפני חברות המפרסמות מחיר אטרקטיבי למוצר שאינו קיים, כדי לפתות צרכנים ולשכנעם לרכוש מוצר אחר. התובעת טענה כי הוצגה בחוסר תום-לב כ"פתיינית לקוחות", תוך פגיעה בשמה הטוב ומתוך רצון לייצר כתבה סנסציונית. התובעת טענה עוד כי המידע הגיע לארגון "אמון הציבור", שהתלונן ל-ZAP וכי בעקבות כך הושעתה מאתר זאפ.

נפסק: דין התביעה להידחות. בכתבה בגינה הוגשה התביעה לא הוזכר שמה של התובעת באופן המייחס לה מכירות של מוצר שאינו קיים. הצופה הרגיל אינו יכול לקשר בין הפרסום לבין החברה שלה יוחסה המכירה של המוצר הלא קיים. הנתבעת פרסמה את האמת. משכך ומאחר שברור כי בפרסום יש עניין ציבורי, הרי שדין התביעה להידחות גם מטעם זה (ההגנה לפי סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע). 

הנתבעת אינה אחראית להשעיית התובעת מאתר זאפ. מדובר בכתבה שנעשתה בשיתוף פעולה עם הנתבעת. מאחר שעל פי טענת התובעת, הפנייה נעשתה לזאפ על ידי אמון הציבור ולא על ידי הנתבעת, אזי לכאורה היה עליה להפנות את טענותיה כלפי ארגון אמון הציבור ולא כלפי הנתבעת. העובדה שהנתבעת פעלה בשיתוף פעולה עם ארגון אמון הציבור אינה הופכת אותם לישות אחת. 

פעולת התובעת הייתה בניגוד לכללי האתר של זאפ ולכן השעייתה מפרסום באתר נעשתה בהתאם לנהלים של זאפ והנה תוצאה של התנהלותה. הפסדים כספיים ככל שנגרמו לתובעת, נוצרו באשמתה בלבד ואין להטיל את האשמה על הנתבעת, אשר כאמור פעלה בתום לב ומילאה את חובתה העיתונאית והציבורית.