מי שמבקש לעמוד בקשרים מסחריים עם גורמים ברחבי תבל, חייב להשלים עם האפשרות שבאחד הימים ייתבע לדין באחת הארצות אשר עמן הוא מבקש לסחור (החלטה, מחוזי ת"א, השופטת לימור ביבי):

העובדות: בקשה לקביעת דרך המצאה מחוץ למדינה, לפי תקנה 167 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, שעניינה בהמצאת בקשה לאישור תובענה ייצוגית לידי המשיבות. 

נפסק: בשלב זה יש לקבל את הבקשה, המוגשת מטבעה במעמד צד אחד. בבקשת האישור נטען כי המשיבה 1 מפעילה שירות מקוון בו היא מציעה חדרים ודירות נופש להשכרה, בישראל וברחבי העולם, ובמסגרתו היא מציגה לצרכנים מחירים לא סופיים. התשלומים בשירותים נעשים באמצעות המשיבה 2. 

באשר לעילות ההמצאה - בקשת האישור והתובענה עניינן בחוזה שנכרת בין המשיבות לבין חברי הקבוצה, באמצעות האינטרנט, שהפרתו נעשתה בארץ, עת חויבו חברי הקבוצה הישראלים בתשלום נוסף על ידי המשיבות, ביחס לנופש בישראל, בניגוד לחוזה בין הצדדים שנכרת על בסיס ההצעה. בקשת האישור והתובענה הייצוגית מתבססת על הטעיית המשיבות את הלקוחות הישראליים, באמצעות הצגת מחיר שגוי ומופחת מהמחיר בפועל באתר, שהוא מוצג בשפה העברית ונוקב במטבע ישראלי בהזמנות אשר בוצעו על ידי המבקש ויתר חברי הקבוצה בארץ.

בקשת האישור מבוססת על נזק לכאורה שנגרם למבקש ולחברי הקבוצה בישראל מהתנהלות המשיבות. המשיבות הן חברות בינלאומיות, העוסקות במתן שירות להשכרת יחידות נופש ברחבי העולם, לרבות בישראל, ויכלו לצפות כי ייגרם נזק בישראל, כאשר אתר האינטרנט יועד ללקוחות ישראליים, עת התוכן המוצג בו הוא בעברית והוא נוקב במטבע ישראלי. מי שמבקש לעמוד בקשרים מסחריים עם גורמים ברחבי תבל, חייב להשלים עם האפשרות שבאחד הימים ייתבע לדין באחת הארצות אשר עמן הוא מבקש לסחור. יש לקבל את הבקשה ולהמציא את כתבי הטענות למשיבות.