עמותה תשלם פיצוי של 7,000 ש"ח על הודעות ספאם המעודדות השתתפות במפגשיה (פסק-דין, תביעות קטנות פ"ת, הרשם אורן כרמלי):

העובדות: התובע טען כי הנתבעת שלחה לו 27 הודעות דוא"ל פרסומיות, ללא הסכמתו ואף לאחר שביקש הסרה, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבעת היא עמותה הפועלת במגזר הדתי. לטענתה התובע השתתף בפעילות שלה, שלאחריה קיבל הודעות בדבר מפגשים עתידיים. עוד טענה הנתבעת כי היה על התובע ללחוץ על כפתור ההסרה בהודעות ולא לשלוח הודעות חוזרות, שלא קיבלה.

נפסק: אין מחלוקת כי הנתבעת שיגרה לתובע הודעות שונות. אחת ההודעות היא בתגובה למפגש בו השתתף התובע והיא אינה בגדר הודעת פרסומת האסורה במשלוח לפי חוק הספאם. גם הודעה בה נשלחה כתבה אינה נחשבת כדבר פרסומת, באשר אינה מעודדת רכישת מוצר או שירות או הוצאות כספים. כל ההודעות האחרות הן הצעה להשתתף במפגשים עתידיים של הנתבעת, דבר הכרוך בעלות כספית, לכן הן נחשבות כדבר פרסומת.

התובע טען כי לא מסר לנתבעת את כתובת הדוא"ל שלו, אך אישר כי השתתף באחד ממפגשיה. יש לקבל את עמדת הנתבעת כי התובע נרשם וכי ההתנהלות היתה באמצעות דוא"ל. בנסיבות אלה, ממילא פנייה של הנתבעת אל התובע בדוא"ל בנוגע למפגשים הדומים לזה שאליו נרשם מיוזמתו, אינה דורשת הסכמה של התובע, לפי סעיף 30א(ג) לחוק, ובלבד שניתנה לתובע אפשרות לסרב מלקבל אותן הודעות. 

התובע צירף הודעות ששלח לנתבעת אל הכתובת ממנה נשלחו אליו ההודעות, שאינה תיבה לא מנוטרת או מסוג do not reply, בהן ביקש שלא לשלוח לו הודעות נוספות. בנסיבות אלה, שעה שנשלחו הודעות נוספות, יש לפסוק לתובע פיצוי בגין משלוח ההודעות. מדובר במשלוח של למעלה מ-20 הודעות, אך בתקופה של כ-4 שנים ולא בתכיפות גדולה שיש בה משום מטרד עתידי. גם אם ההודעות מעודדות הוצאת כספים, יש לקבל את עמדת הנתבעת כי אין לה אינטרס לשלוח הודעות למי שאינו מעוניין בשירותיה. הנתבעת תפצה את התובע ב-7,000 ש"ח וכן תישא בהוצאות בסך 650 ש"ח.