יש לעכב ייצוגית בישראל על גלישה אנונימית ב"גוגל כרום", בשל הליך מקביל בארה"ב (החלטה, מחוזי ת"א, השופט חאלד כבוב):

העובדות: בקשת Google, המשיבה בהליך בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה, להורות על עיכוב ההליך עד למתן פס"ד סופי וחלוט בתביעה ייצוגית מקבילה שהוגשה נגדה בארה"ב. המשיבה טענה כי ההליך המקביל זהה במהותו ובתוכנו להליך שהוגש בישראל ומשכך יש לעכב אותו בהתאם לדוקטרינת "הליך תלוי ועומד" (Lis Alibi Pendens). שני ההליכים עוסקים בטענה כי גוגל אוספת נתונים שלא כדין, גם כאשר משתמשים עושים שימוש בגלישה אנונימית (Incognito) בדפדפן "גוגל כרום".

נפסק: דין הבקשה להתקבל. דוקטרינת ה"הליך תלוי ועומד" נועדה לקדם יעילות דיונית, למנוע הליכי סרק והכרעות סותרות, למנוע הכבדה על היריב ולחסוך במשאבים שיפוטיים. הסמכות להורות על עיכוב הליכים היא סמכות שבשיקול הדעת. אין הדוקטרינה מוגבלת רק לגבולות המדינה והיא חלה גם במקרים בהם התביעה המקבילה מתבררת מחוץ לארץ. ככלל תעוכב התביעה המאוחרת בזמן, אולם סוגיית הקדימות איננה מכרעת ומצטרפת למכלול השיקולים שעל ביהמ"ש להתחשב בהם בהחלטתו.

יש טעם בטענות המשיבה להורות על עיכובו של ההליך דנן, חרף השלב המקדמי בו מצוי ההליך, טרם הגישה המשיבה את תשובתה לבקשת האישור. בנסיבות המקרה לא הוגשה תשובת המשיבה לבקשת האישור ומשכך בחינת הזהות בין ההליכים נשענת על בקשת האישור בהליך דנן ובהליך המקביל. בחינת בקשת האישור והתובענה בהליך המקביל מעלה כי אלו אכן עוסקות באותה סוגיה מהותית, וכן יש ביניהן נקודות השקה רבות. בשים לב לכך שאין דרישה כי כלל טענות הצדדים יהיו זהות וניתן להסתפק בכך שההליכים עוסקים במהותם באותה סוגיה, אין מנוס מקביעה כי מדובר בהליכים העוסקים באותה סוגיה מהותית.

בבחינת חיסכון במשאבים וההכבדה על המשיבה, אכן ישנן עלויות לא מבוטלות בדרישה להתגונן מפני הליך משפטי. טענה זו נכונה ביתר שאת מקום בו על הנתבע להתגונן מפני הליך ייצוגי. המשך ניהול ההליך לרבות הגשת תשובה לבקשת האישור יהיה בה כדי להביא להכבדה משמעותית על המשיבה בנסיבות העניין, בשים לב לכך שמדובר בהליך ייצוגי בהיקפים גדולים ביותר בו עותרים המבקשים בהליך דנן ובהליך המקביל לייצג מיליוני אזרחים בישראל ובארה"ב. יש אף חשש להכרעות סותרות. יש להורות על עיכוב ההליכים בהליך זה.