מנהלו של התובע החזיר אותו לקבוצת ה-WhatApp בכדי להשמיץ אותו, ואז מיד הוציא אותו מהקבוצה (פסק-דין, אזורי לעבודה חיפה, השופט טל גולן):

העובדות: תביעת התובע נגד מעסיקתו לשעבר, חברה המפעילה משחקיות בצפון הארץ, שעניינה זכויות שונות הנובעות מתקופת עבודתו. רכיב תביעה נוסף עניינו בטענת התובע להפרת הוראות חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965. בעניין זה טען התובע כי סמוך למועד עזיבתו פורסמה הודעה בקבוצת ה-WhatsApp של הנתבעת על-ידי מנהלו הישיר. התובע טען כי עזב קודם את הקבוצה וכי מנהלו החזיר אותו רק בכדי לרשום הודעה מכפישה, שלאחריה הסיר אותו מהקבוצה ללא אפשרות להגיב לדברים. הנתבעת הכחישה את התביעה ובין היתר טענה כי הדברים שנכתבו על התובע אינם לשון הרע וחוסים בצל הגנות החוק. 

נפסק: לתובע נפסקו סכומי כסף שונים הנובעים מפיצויי פיטורים, גמול שעות נוספות ועוד. בעניין לשון הרע נפסק כי דין התביעה להתקבל במלואה ברכיב זה. הדברים שנכתבו על התובע הם בבחינת לשון הרע ולנתבעת לא עומדות הגנות החוק. מדובר בדברים קשים, בוטים וחריפים, שיש בהם כדי להשפיל את התובע לפני חבריו לעבודה, לבזות אותו ואף לפגוע בו. לא הוכח כי הדברים שנכתבו הם אמת ואף אם היה ממש בדברים מדובר בביקורת שחרגה הרבה מעבר לסביר.

אין מדובר בדברים שנאמרו בעל-פה, אלא בפרסום אלקטרוני שניתן על נקלה להעתיקו ולהעביר אותו הלאה. על כן, מדובר בפרסום בעל פוטנציאל תפוצה נרחב אף אם מספר העובדים אליהם מוענה ההודעה היה מוגבל. כאשר מדובר בפרסום אלקטרוני (הודעת WhatsApp), שנכתבת באופן יזום, ובשונה משיחה ספונטנית, מצופה כי הדברים ייאמרו בזהירות וכי המילים ייבחרו בקפידה. 

בנוסף, לעניין החזרתו של התובע לקבוצה ואז הוצאתו ממנה - כאשר כותבים דברים שכאלה על עובד, מן הראוי ליתן לו הזדמנות להגיב, ולוּ באופן מינימלי. המדובר בחובת הגינות בסיסית ומינימלית. העובדה שהנתבעת לא פעלה כך יש בה כדי ללמד כי אין המדובר באקט דיאלוגי של הכוונה ולימוד, כי אם באקט של פגיעה בכוונה תחילה. הנתבעת תפצה את התובע ב-28,000 ש"ח בעילה זו. לתובע נפסקו הוצאות בסך 6,000 ש"ח.