חרף מגיפת הקורונה, אין להתיר לתובע להעיד בהיוועדות חזותית (החלטה, אזורי לעבודה ת"א, השופטת כרמית פלד):

העובדות: בקשה חוזרת של התובע, תושב סין, להעיד בדיון הוכחות בהיוועדות חזותית (Video Conference). בין היתר טען התובע כי התנאים שהוצבו לו לקבלת אשרת כניסה לישראל אינם סבירים. הנתבעים התנגדו לבקשה ועמדו על זכותם לחקור את התובע בבית המשפט.

נפסק: גביית עדות מחוץ לכותלי ביה"ד היא בבחינת חריג. דרך המלך היא חקירת העדים באולם לפני השופט היושב בדין. מוראו של ביה"ד, בעת גביית עדות בביה"ד, להבדיל מגבייתה באמצעות כינוס וידאו, עשויה להשפיע על כנות העדות ומהימנותה. נסיבות הענין אינן מצדיקות לאפשר לתובע, שבחר לפתוח את ההליך ויזם הגשת תביעה בסכומים גבוהים ביותר של כמיליון וחצי ₪, שלא להתייצב למתן עדות.

טענתו העובדתית של התובע כי אינו יכול לשלם את סכום הערובה לא נתמכה בתצהיר. בתביעתו טען התובע כי עבד בישראל שנים ארוכות והשתכר שכר גבוה. על-אף שהתובע הוא מהגר עבודה, הנמנה מטבע הגדרה זו על אוכלוסייה מוחלשת, וחרף העובדה שיש ליתן חשיבות עליונה לזכות העמידה והגישה לערכאות, לא ניתן לקבל את טענתו בדבר העדר יכולת כלכלית כפשוטה, ללא תצהיר. 

אין מקום למנוע מהנתבעים את האפשרות לחקור את התובע בחקירה נגדית בין כתלי ביה"ד. חרף האמצעים הטכנולוגיים המשתפרים, לא ניתן להשוות את חקירתו של התובע בביה"ד, לאחר שהוזהר בעודו עומד על דוכן העדות ומוסר עדותו באופן בלתי אמצעי וקולח ובמרחק המאפשר התרשמות ישירה הן מתשובותיו והן משפת גופו לחקירתו, כשהוא ישוב בחדרו ומשיב לשאלות בחקירה נגדית באמצעות מחשב או טלפון נייד.

מגיפת הקורונה, חרף השלכותיה הנרחבות, אינה מצדיקה בנסיבות הענין חריגה כה מהותית וקיצונית מסדרי הדין המקובלים, באופן שיש בו לטעמי כדי לפגוע בצורה בלתי מידתית בזכויות הנתבעים להליך הוגן. קל וחומר שעה שעסקינן בבקשת בעל דין שבחר לפתוח בתביעה. הבקשה נדחתה. לא ניתן להתייחס לתצהיר התובע ככל ולא יופיע להיחקר עליו.