אין מדובר בעסקת מכר מרחוק, אך התובע זכאי להשבה בשל סיכול הטיול (פסק-דין, תביעות קטנות ראשל"צ, הרשמת דליה אסטרייכר):

העובדות: התובע, אזרח ותיק, הזמין מהנתבעת טיול מאורגן. הטיול בוטל בשל פרוץ מגפת הקורונה. הנתבעת השיבה לתובע 60% מהסכום ששילם והפחיתה 650 דולרים כ"דמי ביטול". התובע טען כי הוא זכאי להשבת מלוא סכום העסקה לפי הוראות סעיף 14ג1 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981. הנתבעת טענה כי אין מדובר בעסקת מכר מרחוק, אלא בסיכול חוזה הנובע ממגפת הקורונה.

נפסק: אין מדובר בעסקת "מכר מרחוק" שמקנה לתובע ביטול מכח הוראת סעיף 14ג1 לחוק. עם זאת, התובע זכאי להשבת מלוא סכום העסקה ששילם לנתבעת בעבור הטיול, נוכח סיכול החוזה. נסיבות התיק אינן מתיישבות עם הגדרת "עסקת מכר מרחוק". עסקת מכר מרחוק צומצמה בהגדרתה לפניה של העוסק לצרכן ולא בפניה יזומה אל העוסק כפי שנעשה במקרה זה. התובע חיפש באתר הנתבעת חבילות נופש ובהתאם פנה אל הנתבעת מיוזמתו, להבדיל מעסקה מכר שדומה במהותה לעסקת רוכלות, בה פונה העוסק אל הצרכן. בניגוד לטענת התובע כי עצם הפרסום של חבילות הנופש באתר הנתבעת, כשלעצמו, יש בו להוות שיווק, וממילא לעמוד בהגדרת "פניה של העוסק לצרכן", אין המדובר בפנייה בהתאם לתכלית החוק. הנתבעת באתרה משווקת חבילות, טיולים ועוד והתובע מיוזמתו בחר לפנות אליה, תוך שהוא מבין היטב את הצעותיה, פרטי העסקה, תנאיה ונקשר בה מרצונו המלא ולאחר שנתבררו לו כל התנאים הרלוונטים לעסקה. יחד עם זאת, יש מקום להשיב לתובע את דמי הביטול שנגבו ממנו נוכח סיכול החוזה וביטול הטיול, לפי הוראות סעיף 18 לחוק החוזים. הנתבעת תשיבת לתובע את הסכום שגבתה ממנו כדמי ביטול.