השימוש במונח "נאצי" אינו יכול לחסות תחת הגנת חופש הביטוי (פסק-דין, שלום רמלה, הרשם נועם רף): 

העובדות: תביעת לשון הרע. התובעים הם עובדי רשות ההגירה. בחודש אוגוסט 2019 העלתה עמותת UCI פוסט לעמוד הפייסבוק שלה, בו נראים התובעים (צוות מפקחי הגירה) בפעילות מבצעית. הנתבע 1 רשם: "הנאצים פה". הנתבעת 2 רשמה "נבלות ללא בושה". מכאן התביעה. הנתבע 1 אישר את שרשם, אך טען, בי היתר, כי לא ניתן לקשר בין התגובה לבין התובעים. הנתבעת 2 טענה, בין היתר, כי תגובתה היא ביקורת על עבודתם הציבורית של התובעים.

נפסק: אמרת הנתבע 1 היא "פרסום" לפי חוק איסור לשון הרע. השימוש במונח "נאצי" אינו יכול לחסות תחת ההגנה של חופש הביטוי ועל כן הוא לשון הרע. יש בשימוש במונח זה כדי להשפיל אדם בפני הבריות לעשותו מטרה לשנאה, לבוז וללעג מצדם. אין לקבל את הטענה כי יש באמרה כדי לחזור אחר שירו של המוזיקאי הידוע בשם "גרין" משנת 1997 ובכך להכשיר את הדברים. האמור אינו עומד במבחן האובייקטיבי של האדם הסביר, שספק אם מלבד קומץ אנשים אשר עיסוקם בתחום המוזיקה יכול לעשות את ההקשר. 

אין מדובר בפרסום מותר, לא עומדת לנתבע הגנת האמת בפרסום ואף הגנת תום הלב אינה עומדת לו. יש לראות בפרסום "הנאצים פה" כביטוי שמתייחס לתובעים עצמם ולא כפרסום שמתייחס למדיניות כלשהי של המדינה או רשות ההגירה. הפרסום נעשה תחת תמונותיהם של התובעים ולא במסגרת התייחסות בדף כללי בנוגע למדיניות האכיפה של רשות ההגירה ומדינת ישראל. הנתבע 1 יפצה את התובעים ב-50,000 ש"ח (12,500 ש"ח לכל תובע) וכן בהוצאות בסך 1,875 ש"ח ובשכ"ט עו"ד בסך 11,700 ש"ח.

אמרתה של הנתבעת 2 - "נבלות ללא בושה" - אינה מגיעה כדי לשון הרע, למרות הביטוי הלא הולם תחת תמונתם של התובעים. למרות שמן הראוי היה שלא להשתמש בגידוף "נבלות", עדיין יש לראות באמור אך כגידוף שלצערנו לקוח כחלק מהחיים החברתיים במדינה, אך אין בגידוף זה כדי להגיע לרמה הנדרשת של לשון הרע. התביעה נגד הנתבעת 2 נדחתה ללא צו להוצאות.