ניתן להשתמש בקלות ברשתות החברתיות לביצוע עבירות מין, תוך מתן דרור ליצרים האפלים של הפוגע (גזר-דין, מחוזי מרכז-לוד, השופטים ברודי, ברק נבו ותמיר):

העובדות: נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות מין שאת רובן ביצע בקטינות ובבגירות שונות באמצעות האינסטגרם. הורשע הנאשם על יסוד הודייתו בעבירות נושא כתב אישום מתוקן, ללא הסכמה לעניין העונש. הנאשם, בעשרות הזדמנויות, פנה לקטינות ולבגירות באמצעות חשבון אינסטגרם פיקטיבי, תוך שימוש בזהויות בדויות. הנאשם הציג מצג שווא שלפיו הוא גבר צעיר, נער, נערה או ילדה.

במקרים שבהם לא חסמו הקטינות את הנאשם, הוא שלח להן אמירות ותמונות בעלות אופי מיני, וביקש מהן לצלם את עצמן בעירום ולשלוח לו את התמונות, הכל לשם גירוי וסיפוק מיני. כתוצאה ממעשיו וממצג השווא של הנאשם, חלק מנפגעות צילמו את עצמן בעירום מלא או חלקי, ושלחו לנאשם תמונות אינטימיות שלהן. כמו כן, ביצע הנאשם מעשים מגונים בחלק מהנפגעות והטריד מינית אחרות. הנאשם נהג לתעד את התכתובות המיניות וכן לשמור את התמונות ואת הסרטונים שקיבל.

נפסק: בפנינו סיפור של פגיעה מינית על־ידי הנאשם באמצעות הרשתות החברתיות, שהשתרעה על פני תקופה כבת ארבע שנים. מרבית הנפגעות הן קטינות. הרשתות החברתיות הן פלטפורמה שבקלות ניתן לעשות בה שימוש למטרות פליליות בכלל, ולביצוע עבירות מין בפרט, תוך מתן דרור ליצרים האפלים של הפוגע.

הנאשם הצליח לפעול לאורך תקופה באופן שהתקשורת בינו ובין נפגעות העבירה התקיימה תוך שהוא מתחזה לדמויות פיקטיביות שבאמצעותן הצליח לסלול את הדרך להתקשרות הסוטה, בעלת האופי המיני והארוטי. באופן זה גם התאפשר לנאשם לפעול מבלי שזהותו האמיתית תיחשף. דרך התקשרות זו, שאינה פשוטה לגילוי, אפשרה את הפגיעה על פני תקופה, ורק מעצרו של הנאשם הביא להפסקת פגיעתו הרעה. הפגיעה המינית היא בדרגות חומרה שונות.

אופי פעילותו המתמשכת של הנאשם מצביע על תכנון, תחכום, העזה וניצול גילן הצעיר של רוב הנפגעות, תמימותן, סקרנותן המינית והעובדה שההתקשרות מתרחשת בין הנאשם לנפגעות הקטינות הרחק מעיניהם של הוריהן, מה שאפשר לנאשם לפעול בצורה חסרת מעצורים. הנאשם לא נפגש עם נפגעות העבירה. על הנאשם נגזרו 8.5 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי לתקופות שונות וכן פיצוי כספי לנפגעות העבירה [קובץ גזר-הדין באדיבות המאגר המשפטי "נבו"].