סילוק ייצוגית נגד Hotels.com משום שלא הוכח כי דיני מדינת טקסס מקפחים (פסק-דין, מחוזי ת"א, השופט דורון חסדאי):

העובדות: בקשה לסילוק על הסף של בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגיש המשיב נגד Hotels.com (המבקשת), שעניינה בתכנית הנאמנות של השירות. המבקשת טענה כי מבקשת האישור עולה כי על טענות המשיב חל דין מדינת טקסס וכי המשיב לא הצביע על כל עילה לפי דין זה. המבקשת טענה כי המשיב התעלם מתניית ברירת הדין בתנאי השימוש בשירותיה. המשיב, מאידך, טען כי הדין הישראלי הוא שחל, שכן תניית ברירת הדין מקפחת ודינה ביטול [עניין סיליס - ת"צ 23241-09-16], וכי הלכת בן חמו [רע"א 5860/16] אינה יכולה לסייע למבקשת.

נפסק: בנסיבות בקשת האישור, כאשר מועלה בבקשת הסילוק טיעון משפטי הנוגע לשאלת ברירת הדין, שיש בו לשמוט את הקרקע מתחת לבקשת האישור, הרי שמטעמי יעילות יש מקום והצדקה להכרעה בשאלה המקדמית. אין חולק שההסכם שבין הצדדים הוא חוזה אחיד שתנאיו נקבעו על ידי המבקשת. דין הבקשה להתקבל. במסגרת התנאים הכלליים נכללת תניית ברירת דין, שהמשיב הסכים לה, לפיה על ההתקשרות בין הצדדים יחול דין מדינת טקסס. 

בפרשת בן חמו נפסק בין היתר שאין לראות בתניית ברירת הדין תנייה מקפחת (שם לעניין דין מדינת קליפורניה). הנטל הוא על המשיב להוכיח כי התנייה מקפחת. עיון בחוות דעת המומחה מטעם המבקשת מלמד כי לכאורה דין מדינת טקסס אינו מקפח. המשיב לא מצא להגיש חוו"ד לעניין הדין הזר ולהוכיח כי התנייה שבמחלוקת מקפחת. ההחלטה בעניין סיליס נגעה לתניית השיפוט ולא לתניית ברירת הדין. ההחלטה אף ניתנה לפני ההחלטה בעניין בן חמו. יש לקבל את בקשת הסילוק. המשיב יישא בהוצאות המבקשת בסך 20,000 ש"ח.