די שעוסק מפרסם את מרכולתו במדיה ממוחשבת כדי שהדבר ייחשב כ"שיווק מרחוק" (החלטה, מחוזי חיפה, השופט רון שפירא):

העובדות: בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות קריות [ת"ק 47179-12-19]. בבסיס הבקשה תביעה קטנה שהגיש המשיב, אזרח ותיק, שרכש מהמבקשת (סוכנות נסיעות) שני כרטיסי טיסה של אל-על עבור בנו וכלתו. המשיב נימק את זכותו לביטול העסקה בסעיף 14ג1 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, המאפשר לאזרח ותיק לבטל עסקה מכל סיבה שהיא עד 4 חודשים מיום כריתתה.

המבקשת סירבה לאשר את הביטול בנימוק שהמשיב אינו הנוסע, אלא בנו וכלתו, שאינם אזרחים ותיקים. לפיכך הגיש המשיב את תביעתו להשיב את תמורת הכרטיסים ולפיצוי מכוח סעיף 31א לחוק. ביהמ"ש קמא קבע כי יש לקבל את תביעת המשיב בחלקה (ללא רכיב הפיצוי העונשי). נקבע כי המבקשת היא שמכרה למשיב את הכרטיסים ולכן היא "עוסק" וחלה עליה החובה להשיב את התמורה לצרכן במקרה של ביטול העסקה. 

ביהמ"ש קמא דחה את טענת המבקשת כי אין מדובר בעסקת מכר מרחוק, בשל כך שהיא לא פנתה למשיב, אלא הוא שהתעניין ברכישת כרטיס טיסה ופנה אליה באתרה. נקבע כי אין צורך בפניה לצרכן שמטרתה הצעה להתקשר בעסקה ללא נוכחות משותפת, על מנת שתהא זו עסקת מכר מרחוק. עיון באתר של עוסק בו מפורסמת האפשרות להתקשר בעסקה ללא נוכחות משותפת עונה על דרישות הסעיף אף אם הכניסה לאתר הייתה ביוזמת הצרכן. עוד נקבע כי אין לקבל את הטענה שרכישת הכרטיסים על-ידי המשיב עבור בני משפחתו מוציאה את העסקה מתחולת סעיף 14ג1.

נפסק: יש לקבל את הבקשה למתן רשות ערעור ולדון בבקשה כבערעור. ראוי כי בערעור ידון הרכב של 3 שופטים. הכלל בדבר מתן רשות לערער על פסיקת ביהמ"ש לתביעות קטנות הוא של צמצום, אך במקרה זה מעוררת המחלוקת בין הצדדים שאלה משפטית הטעונה הכרעה שיש לה השלכות רוחב.

טענתה העיקרית של המבקשת היא שהמשיב אינו זכאי לבטל את העסקה כ"עסקת מכר מרחוק" לפי סעיף 14ג1 לחוק, הן משום שמדובר בעסקה שנעשתה לאחר פניה יזומה של המשיב לאתר המבקשת וללא שהתקיימה כל שיחה, לרבות שיחה אלקטרונית, בין המשיב ובין סוכן נסיעות של המבקשת; והן משום שהמשיב ביצע את העסקה עבור בנו וכלתו ולכן הצרכן אינו המשיב אלא בנו וכלתו.

בעניין צמח [ע"א 7187/12] נקבע כי המונח "צרכן" מתייחס הן למי שקונה נכס והן למי ש"מקבל שירות מעוסק", כאשר הובהר שם כי מעת קבלת השירות כל אחד מהנהנים מאותו שירות יחשבו כצרכנים לצורך הוראות החוק, ואולם טרם שנצרך השירות, יש לראות כצרכן אך ורק את מי שהזמין את השירות או רכש את הנכס [דיון נוסח צמח - דנ"א 5783/14]. לכן, אין לקבל את טענת המבקשת כי המשיב הוא לא הצרכן, אלא בנו וכלתו שעבורם רכש את העסקה. אין לתת רשות ערעור בשאלה זו.

גם כשהפניה נעשית לכאורה באופן יזום על-ידי הצרכן, הרי שפערי הכוחות המיוחדים שנוצרים ביצירת עסקה בדרך זו מובילים לכך שהצרכן זקוק להגנה נרחבת ומיוחדת ויש לפרש את החוק בכל הנוגע לדרישה בדבר פנייתו היזומה של העוסק באופן מצומצם. די שהעוסק מפרסם את מרכולתו במדיה ממוחשבת, מתוך מטרה שהצרכן יתקשר עמו בעסקה באמצעות אותה מדיה, כדי שהדבר ייחשב כ"שיווק מרחוק". מדובר בפניה יזומה של המשיב לביצוע עסקה מרחוק, אך ככל הנראה בוצעה פניה זו בעקבות פרסום של המבקשת באינטרנט מתוך מטרה שהצרכן יתקשר עמה בעסקה באמצעות אותה מדיה. הנשוא יידון בפני שלושה שופטים.