השימוש באמצעים טכנולוגיים לחקירת עדים הפך יומיומי מאז פרוץ משבר הקורונה (החלטה, שלום ת"א, השופטת סיגל רסלר-זכאי):

העובדות: התביעה הוגשה בשנת 2011 בגין נזקי גוף שהתובעת טוענת שנגרמו לה בתאונת דרכים בשנת 2005. התובעת מתגוררת במולדובה. הצדדים ביקשו לדחות את דיון ההוכחות.

נפסק: הבקשה נדחתה. הדיון יתקיים במועד שנקבע. אין צורך להכביר במילים על הסחבת בתיק. משבר הקורונה שימש טעם רלבנטי לדחיית הדיון פעם אחת, בעת שהתובעת לא היתה יכולה להיכנס לארץ. דומה כי המשבר לא יחלוף מן העולם בהקדם. אכן, הכלל הוא כי גביית עדות תיעשה בין כותלי בית המשפט.

החריג לכלל היא גביית עדות באמצעים טכנולוגיים ובכלל זה באמצעות היוועדות חזותית. השיקולים המנחים בחינת בקשה להעדה באמצעות היוועדות חזותית הם שהבקשה הוגשה בתום לב, כי העדות רלבנטית למחלוקת וכי קיימת "סיבה טובה" לכך שבעל הדין או העד אינם יכולים למסור עדותם בבימ"ש [עניין י. דורי - רע"א 3810/06].

בית המשפט רשאי להורות כי אדם ייחקר מחוץ לתחום השיפוט ביהמ"ש, לפי סעיף 13(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971. הגעה לישראל כיום כרוכה ב"טיול מסביב לעולם", בחובת בידוד של 14 יום בכניסה למדינת ישראל וכן בחובת בידוד בחזרה למדינת המוצא. האמצעים הטכנולוגיים העומדים לרשותנו היום, 13 שנה לאחר פס"ד י. דורי, הם מתוחכמים, קלים לשימוש, זמינים ונעשה בהם שימוש יומיומי מאז פרוץ משבר הקורונה. החקירה תתבצע על גבי פלטפורמה של Skype for Business.