אין להתערב בעונשו של מורשע במעשיי אלימות חמורים וכן פגיעה בפרטיות וחדירה לחומר מחשב (פסק-דין, ביהמ"ש העליון, השופטים סולברג, קרא ווילנר):

העובדות: ערעור על פסק-דינו של ביהמ"ש המחוזי בי-ם [ת"פ 22974-09-16], בגדרו הורשע המערער בביצוע עבירות של סחיטה באיומים, חבלה בכוונה מחמירה, תקיפה בנסיבות מחמירות, חדירה לחומר מחשב (סעיף 5 לחוק המחשבים) ופגיעה בפרטיות (סעיפים 2(2) ו-5 לחוק הגנת הפרטיות). על המערער נגזרו 7 שנות מאסר ו-4 חודשים לריצוי בפועל, מאסר מותנה ופיצויים בסך 20,000 ש"ח למתלוננת. הערעור הופנה נגד ההרשעה בעבירת הסחיטה באיומים וחומרת העונש.

המערער והמתלוננת גרושים. חלק מהאישומים ייחסו למערער חדירה שלא כדין לטלפון הסלולרי של המתלוננת והקלטת שיחותיה עם אחרים. המערער אף איים על המתלוננת כי ישלח את הקלטת השיחות למקום עבודתה.

נפסק: יש לדחות את הערעור, הן על ההרשעה והן על העונש. אין מדובר במקרה המצדיק התערבות בממצאי עובדה ומהימנות שנקבעו על-ידי הערכאה הדיונית. בדין הורשע המערער בביצוע עבירת סחיטה באיומים. המערער הורשע במעשיי אלימות חמורים ובנוסף בעבירות של פגיעה בפרטיות וחדירה לחומר מחשב. בהינתן חומרת העבירות בהן הורשע המערער ונסיבות עברו הפלילי – העונש שנגזר עליו הולם וראוי בנסיבות העניין ואין מקום להתערב בו.