אישור תנאי רכישה באינטרנט מבלי לקרוא אותם עדיין מחייב אותנו (פסק-דין, תביעות קטנות חדרה, השופט אהוד קפלן):

העובדות: התובע קיבל הודעת דוא"ל שיווקית מאתר הנתבעת בקשר למותגי הנעלה. התובע לחץ על הקישור והזמין 8 זוגות נעליים במחיר 322 ש"ח וקיבל אישור בדוא"ל על ההזמנה. הנתבעת עדכנה את התובע כי לא ניתן לספק את ההזמנה עקב טעות במחיר, וזיכתה את התובע בסכום ששילם. התובע טען כי על הנתבעת לפצותו לפי הוראות סעיף 31א(א)(5) לחוק הגנת הצרכן. הנתבעת טענה כי התובע היה מודע לטעות שנפלה וכן הפנתה להוראות תנאי השימוש באתר לעניין אישור הזמנות.

נפסק: לא ניתן לרכוש באתר הנתבעת ללא אישור של תנאי האתר ובלי לדעת שהם מחייבים. כולנו מבצעים רכישות באינטרנט ורובנו לא קוראים את התנאים כולם, אלא מאשרים אותם, אך אין פירוש הדבר שהתנאים לא מחייבים אותנו. אכן חוק הגנת הצרכן מחייב את העוסק למכור במחיר שהוצג – אך זאת במקרה שנקשרה עסקה – כלומר שמבחינת דיני החוזים הייתה הצעה והיה קיבול של ההצעה. במקרה זה תנאי השימוש הופכים את היוצרות: הפרסום ברשת אינו עוד הצעה, אלא רק הזמנה להציע הצעות, ואישור הרכישה על-ידי הקונה אינו קיבול, אלא הצעה, שלנתבעת שמורה הזכות לסרב לה. כך הותנה במפורש ויש לכבד את חופש החוזים. 

לא היה מפגש רצונות בין הצדדים לעסקה הנטענת ולכן העסקה לא באה לאוויר העולם. ניתן להגיע לאותה תוצאה השוללת את העסקה גם לפי עקרון תום הלב שבסעיף 39 לחוק החוזים. בקיום חוזה יש לנהוג בתום לב ובדרך המקובלת. במקרה זה ברור - או צריך היה להיות ברור לתובע – שהמחיר המוצג נמוך מדי בשים לב לאחוזי ההנחה המוצעת וצריך היה לחשוד שנפלה טעות ולא להתעקש על קיום העסקה.