בקשה לעדות בהיוועדות חזותית צריכה להיות מפורטת ונתמכת בתצהיר (פסק-דין, עבודה ארצי, השופטים איטח, פוליאק ואופק-גנדלר):

העובדות: בקשת רשות ערעור על החלטת ביה"ד האזורי לעבודה בת"א [סע"ש 63050-06-17], שקבע שיש לשמוע את חקירת התובע (המשיב בבקשה) בהיוועדות חזותית (Video Conference). המשיב נמצא בפרו. ברקע לדברים תביעת המשיב כלפי המבקשת בעילות של פגיעה בפרטיות, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין ותשלום זכויות סוציאליות נטענות. 

נפסק: יש לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה הרשות והוגש הערעור. לגופו של עניין, יש לקבל את הערעור ולהורות על ביטול החלטת ביה"ד האזורי, משני נימוקים דיוניים - העדר תצהיר תומך בבקשה והעדר הנמקה. 

במקרה דנן מבוקשת העדת עד, שהוא בעל דין, בדרך של היוועדות חזותית, ולא מבוקש לקיים את הדיון במלואו בדרך של היוועדות חזותית. משכך, המקור הנורמטיבי לדרך העדה זו הוא סעיף 13 לפקודת הראיות, כששימוש בסמכות זו אינו טעון הסכמת הצדדים אלא הוא פרי הפעלת שיקול דעת שיפוטי, שאמות המידה להפעלתו הותוו בפסיקה.

השיקולים המנחים בבחינת בקשה להעדה באמצעות היוועדות חזותית הם הגשת הבקשה בתום לב, היות העדות רלבנטית למחלוקת וכי קיימת סיבה טובה לכך שבעל הדין או העד אינם יכולים למסור עדותם בבית המשפט. בפסיקה הודגשה החשיבות בתמיכה בקשה מסוג זה בתצהיר. שאלה נכבדה היא שאלת מיקומה של נקודת האיזון בתקופה זו נוכח המגבלות הקונקרטיות הנובעות מהתמודדות עם נגיף הקורונה על התעופה הבינלאומית והכניסה לישראל.

הבקשה נבחנה מבלי שהוגשה מטעם המשיב בקשה מסודרת לשמיעת עדותו בהיוועדות חזותית ומבלי שהמשיב הגיש תצהיר תומך. בנוסף, החלטת ביה"ד האזורי אינה מנומקת ואינה כוללת בחינה של אמות המידה שהותוו בפסיקה לענין זה. במקרים מתאימים, העדר הנמקה עשוי להוות טעם לקבלת הערעור, שכן אין בידה של ערכת הערעור להתחקות אחר הטעמים שהביאו להכרעה. אין בביטול החלטת ביה"ד כדי למנוע מהמשיב להגיש בקשה מפורטת הנתמכת בתצהיר.