מיזם ריאליטי התדרדר להפעלת אתר פדופילה (גזר-דין, שלום פ"ת, השופטת מרב גרינברג):

העובדות: הנאשמים הקימו מיזם עסקי - אתר ריאליטי דרכו ניתן לצפות בשידור חי ומצולם של הנעשה בביתן של משפחות ישראליות שונות. המיזם, שהחל בצילום משפחות בגבולות החוק, הדרדר, עבור בצע כסף, להפעלת אתר פורנוגרפיה בהשתתפות קטינים בני משפחה. השידורים כללו אקטים מיניים בין קטינים ומעשי פגיעה מינית וגילוי עריות. הנאשמים גם ערכו התכנים לסרטונים, יצרו לקטים והעלו אותם למכירה באתר. פעילותם הופסקה רק לאחר מעצרם. הנאשמים הודו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, שימוש בגופו של קטין לעשיית פרסום תועבה, פגיעה בפרטיות, והטרדה מינית והתנכלות.

נפסק: נסיבות המעשים אכן חריגות וחמורות. מדובר במקרה שאין קודם לו, ובמיזם ריאליטי שהדרדר להפעלת אתר פורנוגרפיה בהשתתפות קטינים. אכן, הנאשמים לא יצרו את החומרים, לא ישבו על כסא הבמאי, לא כתבו את התסריט ואף לא השתתפו בהתרחשויות, אך לא ניתן לומר שלא הייתה יד מכוונת. די באזהרת ההורים, בדרישת נוכחות ובהתקנת המצלמות במרחבים אינטימיים כדי שבני הבית יבינו היטב את רוח הדברים ומה נדרש מהם. אכן, אין מדובר בהכנה או ייצור ישיר של חומרי התועבה אך בוודאי שלא בפרסום בנסיבות מקלות יותר, של חומרים קנויים שמקורם אינו ידוע למפרסמיהם.

חומרת מעשי ההורים עומדת בפני עצמה ואין בה כדי להפחית ממעשי הנאשמים. יש ליתן משקל נכבד גם לשפל המוסרי במעשי הנאשמים. אין מדובר בסרטי פורנוגרפיה סטנדרטיים שבהם מככב זוג המקיים יחסי מין אלא בסרטי פורנוגרפיית קטינים שמטרתם לספק את יצריהם המעוותים של חלק מהצופים. האטימות שהפגינו הנאשמים כלפי אקטים מיניים שבוצעו בקטינה ללא הסכמתה, מקוממת.

התקנת המצלמות בחדרי הקטינים נועדה לצורך תיעוד מעשים מיניים ואינטימיים. זו הייתה מטרת הקמת המיזם ומוטו המיזם מאז הקמתו. מטרת הנאשמים היתה למקסם רווחיהם מתוצרי השידורים, על כן לא בחלו בשידור חי של סיטואציות מיניות ועשו שימוש בחומר הגלם כדי למכור אותו בפלטפורמות שונות. הנאשמים אף היו ממשיכים בהתנהלותם זו, לולא נעצרו.

מעשי הנאשמים פגעו פגיעה עוצמתית בשלומם הפיזי והנפשי של הקטינים, הגנה על פרטיותם וחירותם האישי והגנה עליהם מפני פגיעה מינית. האיסור על פרסום חומרי תועבה ובעיקר פורנוגרפיית קטינים נועד למנוע פגיעה בכבודם של הקטינים, בשלומם הנפשי והפיזי, וניצולם כאובייקט מיני מושא לחומר פורנוגרפי לשם רווח כלכלי או סיפוק מיני. על נאשם 1 נגזרו 26 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס של 5,000 ש"ח ופיצוי בסך 25,000 ש"ח לקטינה. על הנאשם 2 נגזרו 20 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס בסך 5,000 ש"ח ופיצוי בסך 25,000 ש"ח לקטינה.