מפרסמים בפייסבוק הם "צרכנים" לאור פערי הכוחות מול הפלטפורמה (החלטה, מחוזי ת"א, השופט רחמים כהן):

העובדות: המשיבות הגישו בקשה לסילוק על הסף של הבקשה לאישור תובענה כייצוגית, וזאת בעקבות ההחלטות שניתנו בעניין בן חמו [רע"א 5860/16], אנסבכר [ת"צ 5940-11-16] ונכט [ת"צ 1393-01-17]. המבקשים עוסקים בתחום הפרסום והשיווק ורכשו שניהם שירותי פרסום מהמשיבות (המשיבה 1 היא פייסבוק אירלנד והמשיבה 2 היא פייסבוק אינק). המבקשים טענו בבקשת האישור כי פייסבוק מפרה הוראות מהותיות ב"מסמך הנחיות הפרסום" שלה. בבקשת הסילוק טענו המשיבות כי בקשת האישור כפופה לתניית שיפוט זר ייחודית וברירת דין זר, תקפה ואכיפה, המחייבת את בירורו של הסכסוך בקליפורניה ולפי דין קליפורניה.

נפסק: החלטה זו עוסקת בטענות בדבר תניות השיפוט הזר וברירת הדין, השלובות בשאלה, האם מפרסמים בפייסבוק הם בגדר "צרכנים" של פייסבוק. תנאי השימוש של פייסבוק אירלנד נידונו בעניין בן חמו, בו נקבע כי אין לראות בתניית ברירת הדין כתנייה מקפחת וכי אין מקום להתערב בה. מנגד, לגבי תניית השיפוט הזר נקבע, שמדובר בתניה מקפחת שדינה להתבטל. 

תנאי השימוש של פייסבוק אינק מבחינים בין "צרכן", שהמחלוקות בינו לבין פייסבוק יתבררו בישראל ויחולו דיני ישראל לבין "כל המקרים האחרים", שבהם סמכות השיפוט הייחודית תהא נתונה לבתי המשפט בקליפורניה ויחולו דיני קליפורניה. תנאי השירות של פייסבוק אינם מגדירים מיהו "צרכן" ולכן יש לפרש את הביטוי.

בעניין נכט נקבע כי לא ניתן להתעלם מהפער העצום שבין המבקשים לפייסבוק. למשתמשים ולמפרסמים אין יכולת מיקוח מול פייסבוק וכדי לעמוד על זכויותיהם הם נאלצים לפנות לבית המשפט על מנת לנסות ולקבל סעד [עניין לן - ת"א 50870-05-15; עניין קריאיישן סטייג' - ת"א 59953-07-18; עניין עזרזר - ת"א 62584-11-19]. נוכח פערי הכוחות העצומים שבין פייסבוק לבין המשתמשים בפלטפורמה שלה, אין הבדל בין משתמשים "רגילים" לבין מפרסמים תמורת תשלום. שניהם מצויים באותה עמדת נחיתות ביחס לפייסבוק ושניהם זקוקים להגנת דיני הגנת הצרכן. לפיכך המבקשים הם בגדר "צרכנים" של פייסבוק. בקשת הסילוק נדחתה.