גניבת עין בשימוש בשמו של מתחרה במודעה ממומנת בגוגל (פסק-דין, שלום פ"ת, השופט אריאל ברגנר):

העובדות: התובעת והנתבעת הן חברות העוסקות בתחום המטבחים. עניין התביעה במודעות ממומנות מטעם הנתבעת שפורסמו ב-Google. המודעות כללו הן את שמה של התובעת והן את שמה של הנתבעת ולחיצה עליהן הובילה לעמוד נחיתה של הנתבעת. הפרסומים נעשו ללא הסכמת התובעת או ידיעתה, ומבלי שהתקיים שיתוף פעולה מסחרי בין הצדדים. התובעת טענה כי הנתבעת עוולה כלפיה בגניבת עין, תיאור כוזב והתערבות בלתי הוגנת. הנתבעת דחתה את טענות התובעת והגישה הודעת צד שלישי נגד החברה המספקת לה שירותי שיווק דיגיטלי.

נפסק: שמה של התובעת "מטבחי אלונים" עונה להגדרת 'שמות שרירותיים' שמעיקרם הומצאו כדי לייחד את הטובין של התובעת. ציבור הלקוחות המתעניין ברכישת מטבח קושר ומזהה את שמה של התובעת לטובין והשירותים שהיא מספקת. התובעת הוכיחה כי רכשה מוניטין בשמה. זאת, בהתחשב בייחודיות שמה ומידת הפרסום שזכה לו והמאמץ שהשקיעה התובעת ביצירת הקשר בין השם למוצריה.  

גם יסוד ההטעיה מתקיים. הטעיה עשויה להיווצר באחד או יותר משלושת מרכיבי הפרסומת - כותרת המודעה, כתובת האתר אליו ניתן להגיע והמלל המכיל תיאור אודות המוצר או השירות. הנתבעת עשתה שימוש בשמה עצמה של התובעת AS IS, במסגרת מודעה מסחרית. הצרכן עשוי היה לסבור בטעות כי מדובר במודעה של התובעת או כי התובעת והנתבעת משתפות ביניהן פעולה.

נסיבות המקרה שונות מנסיבות פרשת 'מתאים לי' [ה"פ 506/06], שכן הנתבעת השתמשה בשמה של התובעת בצורה גלויה במודעת הפרסום עצמה ולא רק ככלי לאיתור גולשים. הפרקטיקה בה נקטה הנתבעת היה בה כדי להביא את הצרכנים-בכוח ללחוץ על הקישור, תוך הטעייתם לסבור כי הם נכנסים לאתר התובעת, בניסיון להסיט את אותם גולשים לאתר הנתבעת והיא הנותנת לקיומו של חשש בדבר הטעיה [עניין למטייל - ת"א 48058-07-11]. התקיימו יסודות עוולת גניבת העין. 

המודעה נוצרה על-ידי הצד השלישי עבור הנתבעת והיא לקחה את האחריות המלאה על כתפיה. הנתבעת תפצה את התובעת ב-50,000 ש"ח וכן החזר אגרה והוצאות בסך 15,000 ש"ח. הצד השלישי ישלם לנתבעת וישפה אותה במלוא הסכומים שנפסקו.