העונש שהוטל על המבקש, שהתחזה לאישה באתרי היכרויות בכדי לקבל במרמה מספרים של כרטיסי אשראי, אינו חורג ממדיניות הענישה (החלטה, ביהמ"ש העליון, השופט ג'ורג' קרא):
העובדות: בקשת רשות ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי מרכז-לוד [עפ"ג 46302-06-20], שקיבל את ערעור המשיבה על גזר-דינו של ביהמ"ש השלום בפ"ת [ת"פ 38868-03-19]. המבקש הורשע, לפי הודאתו, בכתב אישום האוחז 20 עבירות הונאה בנסיבות מחמירות, 20 עבירות של קבלת דבר במרמה, ו-6 עבירות של התחזות כאדם אחר במטרה להונות. המבקש יצר כרטיסים באתרי היכרויות בהם התחזה לאישה ובאמצעותם יצר קשר עם גברים, תוך הצגת מצג שווא.
המבקש ביקש מהמתלוננים להזמין עבורו אוכל במסעדות לשם הוכחת רצינותם בקשר המתהווה. המבקש סיפק למתלוננים מספרי טלפון של המסעדות שהתבררו כפיקטיביים ומאחוריהם עמד המבקש בעצמו. המבקש התחזה לאיש קשר מאותן מסעדות וקיבל מהמתלוננים את פרטי כרטיס האשראי שלהם, בהם עשה שימוש ורכש מוצרים. לשם מימוש השיטה, הצטייד המבקש בכ-100 כרטיסי סים שונים בהם נהג לעשות שימוש בהתכתבות עם המתלוננים וכן בהזנה ביישומונים השונים שנועדו לביצוע העסקאות.
ביהמ"ש השלום גזר על הנאשם 12 חודשי מאסר לריצוי בפועל, מאסר על תנאי, קנס של 9,000 ש"ח ופיצוי כספי בסך 75,000 ש"ח למתלוננים. המשיבה ערערה על קוּלת העונש בפני ביהמ"ש המחוזי, שקיבל את ערעור המשיבה ואת עמדתה לפיה העונש שהושת על המבקש מקל באופן בלתי סביר ומצדיק את התערבות ערכאת הערעור, לאור היקף המרמה וריבוי המתלוננים; משך הזמן בו בוצעו העבירות; היעדר אופק שיקומי; אי השבת סכומי המרמה; והיעדר הרתעת היחיד והרבים. ביהמ"ש המחוזי האריך את עונש המאסר בפועל שהוטל על המבקש ל-24 חודשים. יתר רכיבי גזה"ד נותרו על כנם. מכאן בקשת רשות הערעור.
נפסק: דין הבקשה להידחות. רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן רק במקרים חריגים בהם עולה שאלה בעלת חשיבות ציבורית או כללית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים או במקרים בהם מתעורר חשש לאי-צדק מהותי או לעיוות דין. בקשת המבקש ממוקדת בחומרת עונש שהוטל עליו. הלכה היא כי רשות ערעור בעניין חומרת העונש תינתן רק במקרים חריגים בהם ניכרת סטייה משמעותית ממדיניות הענישה הראויה והמקובלת בעבירות דומות, המצדיקה את התערבות ביהמ"ש העליון. במקרה זה לא נמצא כי העונש שהוטל על המבקש נמצא בסטייה ממדיניות הענישה הראויה והמקובלת בעבירות דומות, לבטח לא בסטייה קיצונית ממדיניות זו. לא ניתן להתעלם מהשיטתיות והתחכום של המבקש בעת ביצוע העבירות. המבקש ביצע הונאה שיטתית ולא חדל במשך שלושה חודשים מביצוע העבירות ולא נדרש להשפעות הקשות שמעשיו עלולים לגרום.