סילוק על הסף של תביעת לשון הרע על תגובות בפייסבוק (פסק-דין, שלום ראשל"צ, השופטת כרמית בן אליעזר):

העובדות: בקשת הנתבעת לסילוק תביעת לשון הרע שהגיש נגדה התובע, בעקבות שתי תגובות שפרסמה בפייסבוק, בטענה להיעדר עילה. בעלי הדין הם שניהם עורכי דין. 

נפסק: לא בקלות יסלק ביהמ"ש תביעה על הסף, וככלל ייטה ליתן לתובע את יומו ולברר את טענותיו לגופן. הכלל הוא, כי התביעה תסולק על הסף רק אם יתחוור כי גם בהנחה שהתובע יוכיח את כל העובדות הנטענות בכתב התביעה, גם במצב דברים זה לא יהיה הוא זכאי לכל סעד. במקרה זה דין הבקשה להתקבל ודין התביעה להימחק על הסף, מאחר והיא אינה מגלה עילת תביעה. אין כל מחלוקת בין הצדדים על עצם הפרסומים, תוכנם או נסיבותיהם. אין מניעה כי ביהמ"ש יכריע בשאלה האם הפרסומים מהווים לשון הרע, כבר בשלב זה. שני הפרסומים הם תגובות של הנתבעת לפוסטים שנכתבו בפייסבוק. הטלת אחריות בלשון הרע בגין פרסומים ברשת החברתית אינה עניין של מה בכך. זכותו של אדם לחירות מחשבה וביטוי מוכרת בשיטתנו כזכות יסוד אשר ראוי להגן עליה מכל משמר. זאת בייחוד לאור המקום ההולך וגובר שתופסת בחיים המודרניים הרשת החברתית, אשר לא בכדי כונתה "כיכר העיר החדשה", באשר היא מהווה מקום נפוץ, נגיש ויעיל להחלפת דעות חופשית.

בצד זאת, אף קיימת סכנה של ממש, כי תהא היד קלה על המקלדת, שכן במחי יד, עלול ביטוי לא אחראי לגרום נזק חמור לשמו הטוב של אדם, באופן שלא תמיד ניתן להחזיר את הגלגל לאחור. נפסק כי יש להכיר בתחולת חוק איסור לשון הרע גם על פרסומים ברשת, תוך התאמה לנסיבות, לשם שמירה על נקודת האיזון הנכונה בין מימוש תכליתו של החוק, לבין האינטרסים הציבוריים כבדי המשקל הניצבים מנגד, ובראשם, כמובן, חופש הביטוי, שהוא "ציפור נפשה של הדמוקרטיה". נקבע כי יש לנקוט משנה זהירות ולהימנע מפרשנות שתייצר אפקט מצנן המרתיע מפני התבטאות לגיטימית וחופשית ברשת. אין מחלוקת כי פוסט בפייסבוק הוא "פרסום" לצורך החוק, לרבות תגובית או תגובה. עם זאת, לא פעם החילה הפסיקה את החוק על תגובות בצורה מרוככת יותר. תגובות הנתבעת היו חלק משיח שכלל תגובות לא מעטות. בתגובה הראשונה אין כל דבר בגנותו של התובע.

התגובה עצמה נטולת כל תוכן ממשי העומד בפני עצמו, וכל כולה מתמצית בהבעת עמדה – אוהדת ומפרגנת – למפרסם המקורי, אך אין בה דבר מעבר לכך. כאשר מדובר בתגובה לפוסט, שאין בה משום מסר חדש ועצמאי, ועיקר מטרתה היא להתייחס לתוכן שפורסם על ידי משתמש אחר ברשת, להביע הזדהות איתה ולהדהדה – הרי שבדומה לחיבוב, אין לראות בה משום פרסום לשון הרע, שכן, הפעולה עצמה נעדרת תוכן עצמאי ממשי. אין בתגובה הראשונה תוכן שהוא לשון הרע. כך הם הדברים גם ביחס לתגובה השנייה. מדובר באמירה לגיטימית במסגרת שיח המוגן בחופש הביטוי. בקשת הסילוק מתקבלת. התובע יישא בהוצאות הנתבעת בסך 7,500 ש"ח.