בקשת תובע בתחום דיני העבודה לחשוף את רישומי היומן המקוון של בת-זוגו לשעבר, שהיא בעלת המניות של מעסיקת התובע (החלטה, עבודה ת"א, השופטת יפית זלמנוביץ גיסין):

העובדות: בין הצדדים נטושה מחלוקת באשר לקיומם של יחסי העסקה, כאשר במקביל התקיימה מערכת יחסים זוגית בין המבקש לבין בעלת המניות במשיבה. התובע (המבקש) ביקש להורות לנתבעת לחשוף את רישומי היומן המקוון במחשב ובטלפון של בת-זוגו לשעבר (בעלת המניות), הרלבנטיים לטענתו לעבודתו ופעילותו בנתבעת. 

נפסק: עניין לנו במשולש שווה צלעות, שצלעותיו מחזיקות זו את זו ונתמכות זו בזו: עצמת התביעה, עצמת האינטרס המוגן ועצמת הרלוונטיות של המסמכים שגילוים מבוקש. השיקול העיקרי הוא עצמת הרלבנטיות. התובע בחר להגיש תביעתו זו כנגד הנתבעת, תאגיד בשליטת בעלת המניות. אין בכתב התביעה בדל של טענה כי בעלת המניות שימשה כמעסיקתו, ביחד ולחוד עם הנתבעת, או כי קמה לו עילה להרמת מסך ההתאגדות.

לא ניתן לחייב בעלת מניות בנסיבות דנן לחשוף מסמכים במסגרת הליך גילוי ועיון במסמכים. הדברים נכונים מכח קל וחומר שעה שהמידע אותו מבקש התובע כי בעלת המניות תחשוף הוא יומנה האישי. בדין עומדת בעלת המניות, אשר בשל יחסי הזוגיות שבינה לבין התובע נגררה בעל כורחה להליך זה, להגן על פרטיותה. דרישת התובע כי בעלת המניות תחשוף את יומניה האישיים שקולה לדרישה כי צד שלישי, זר לתובענה, ימציא מסמכים המצויים ברשותו, החוסים תחת הגנת הפרטיות, על-מנת לסייע לתובע להוכיח את תביעתו.

לא יכולה להיות מחלוקת שיומן אישי, הכולל מועדי פגישות עם רופאים, פגישות עסקיות ואישיות ועוד ועוד, נוגע לצנעת חייה של בעלת המניות. באיזון בין חשיפת המידע האישי והפרטי של בעלת המניות, שאינה צד, באופן אישי, להליך, לבין האינטרס של התובע לגילוי המידע שיסייע לו, לטענתו, להוכיח את תביעתו, גוברת הנטיה להגן על האינטרסים הפרטיים של בעלת המניות. הזכות לפרטיות היא מהחשובות שבזכויות האדם.

לבעלת המניות היתה ציפיה לגיטימית לפרטיות עת בחרה לנהל את עניניה האישיים באמצעות היומן. התובע לא הראה טעם בשלו יש לפגוע בציפיה זו. בעלת המניות אינה צד להליך והעובדה שהתובע חי עימה שנים מספר אינה מקנה לו זכות לפגוע בפרטיותה, וודאי מקום בו לא נטען ולא הוכח כי מתקיימים התנאים להורות על הרמת מסך ההתאגדות. אין במסמכים המבוקשים לתרום תרומה של ממש לבירור טענות התובע. הבקשה נדחתה.

עדכון: בעקבות בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש לביה"ד הארצי לעבודה, שנסבה על דחיית בקשתו לעיון חוזר בהחלטה לעיל, ניתנה ביום 24.9.2020 החלטה של השופטת חני אופק גנדלר, הנותנת תוקף של החלטה להסדר דיוני בין הצדדים, לפיו בעלת המניות תמציא תדפיס של שלושה חודשים עוקבים, כפי שיבחר המבקש, תוך השחרה של אירועים אישיים והשארת התרשומות הרלבנטיות למבקש בלבד [בר"ע 22259-09-20 כץ נ' איה לילי בע"מ].