בעל עסק המעמיד את הדף העסקי שלו לביקורת הציבור צריך לצפות גם ללקוחות שיעניקו לו ציון נמוך (פסק-דין, שלום ראשל"צ, השופט מוטי פירר):

העובדות: מערכת יחסים שבין עו"ד (התובע) ללקוח (הנתבע 1) התדרדרה לכדי תביעה ותביעה שכנגד, בגין פרסומי לשון הרע הדדיים. התובע טען כי הלקוח פרסם עליו פרסום פוגע בפייסבוק. הלקוח ובני משפחתו טענו כי התובע הטיל עיקול על רכושם שלא כדין.

נפסק: פרסום הנתבע 1 בדף הפייסבוק העסקי של התובע מהווה ללא ספק לשון הרע, שכן תוכן הפרסום המייחס לעו"ד מרמה, שקר, שרלטנות, חוסר מקצועיות ותאוות בצע, מהווה דברים שפרסומם עלול להשפיל את התובע בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם ואף לפגוע בעסקו ובמשלח ידו. אשר לדירוג של כוכב אחד בדף העסקי – אין בכך פגם, שכן מדובר בביקורת צרכנית לגיטימית, כאשר ביהמ"ש מצא כי התנהלות התובע בכל הקשור לתיק ההוצל"פ אכן לקתה ברשלנות ולפיכך ראויה היתה לביקורת.

על בעל עסק המעמיד את הדף העסקי שלו לביקורת הציבור, להביא בחשבון כי לקוחות אשר זכו לחוויה בלתי נעימה במפגש בינם לבינו עשויים להעניק לעסקו ציון נמוך. עם זאת, המלל הארסי והמשפיל שנכתב על ידי הנתבע 1 במסגרת הפרסום, חורג מכל ביקורת סבירה ומהווה פרסום לשון הרע. הנתבע 1 פרסם כנגד התובע פרסום שיש בו לשון הרע. עוד קודם לכן נקט התובע מידה של רשלנות בכך שפתח תיק הוצאה לפועל ואף הטיל עיקולים על צד שלישי שכלל אינו חייב לו דבר. מעשה זה מהווה אף הוא לשון הרע.

פתיחת תיק ההוצאה לפועל והטלת העיקול השגוי מהווים פרסום לשון הרע. על אף זאת יש לקבוע כי מדובר ב"פרסום מותר" בהתאם להוראות סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע. מנגד, הפרסום אותו פרסם הנתבע 1 כנגד התובע אינו זוכה לכל הגנה. התביעה העיקרית התקבלה חלקית. התביעה שכנגד נדחתה. הנתבע 1 יפצה את התובע ב-18,000 ש"ח וכן יישא בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 6,000 ש"ח.