לא עלה בידי המבקש להרים את הנטל להוכיח כי הרישומים ב"נט המשפט" אינם נכונים (החלטה, ביהמ"ש העליון, הרשמת שרית עבדיאן):

העובדות: בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי בחיפה [עמ"ש 65589-12-18]. המבקש טען כי פסה"ד טרם הומצא לו כדין ועל כן בקשת רשות הערעור הוגשה במועד, או לחילופין שטרם חלף המועד האחרון להגשת ההליך ביחס ליום הצפייה היזומה בפסה"ד. המשיבים התנגדו לבקשה וטענו, בין היתר, כי מן התיעוד ב"נט המשפט" עולה כי ב"כ המבקש צפה בפסה"ד עוד ביום הינתנו ומכאן שחל איחור בהגשת ההליך.

נפסק: לפי התיעוד ב"נט המשפט", פסה"ד הומצא לב"כ המבקש עוד ביום הינתנו, באמצעות מנגנון של משלוח "הודעה באתר" ואף נצפה על-ידיו עוד באותו יום. משמעות המונח "הודעה באתר" היא כי ההודעה בדבר מתן פסה"ד, בצירוף קישור לפסה"ד, נשלחה לתיבת הדוא"ל של עוה"ד המייצג. משלוח "הודעה באתר" מהווה המצאה כדין העומדת בהוראות תקנה 497 ג(ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. יחד עם זאת, תקנה 497 ג(ג2) מאפשרת לבעל דין להוכיח כי לא הומצאה לו החלטה במנגנון "הודעה באתר", וזאת על דרך של הגשת תצהיר.

מן הרישום ב"נט המשפט" עולה כי ב"כ המבקש מסר את כתובת הדוא"ל שלו לצרכי המצאה וקבלה של כתבי בי-דין והחלטות, וכן כי פסה"ד הומצא לו עוד ביום הינתנו באמצעות משלוח של "הודעה באתר". עיון בתצהיר מנהלת משרד ב"כ המבקש מלמד כי אין בו כדי לשלול את הוראות תקנה 497ג(ג1), שכן לא ניתן בו הסבר המניח את הדעת. בהתחשב בכך שלא הוגש תצהיר מטעם ב"כ המבקש עצמו, לא עלה בידי המבקש להרים את הנטל להוכיח כי הרישומים ב"נט המשפט" אינם נכונים. לפיכך ההליך הוגש באיחור של 8 ימים.

ככלל רשמי ביהמ"ש העליון נטו בעבר שלא להחיל את כלל הידיעה במקרים שבהם בעל דין צפה באופן יזום בהחלטה במערכת "נט המשפט". ואולם במקרים שבהם הוכחו נסיבות המלמדות על חוסר תום לב דיוני או במקרים שבהם עבר זמן משמעותי ממועד הידיעה בפועל – היינו המועד בו צפה בעל דין בהחלטה במערכת "נט המשפט" – ועד למועד הגשת ההליך, נקבע כי יש להעדיף את מועד הידיעה על פני מועד ההמצאה. דומה כי עם ההתפתחות הטכנולוגית בכלל והטמעת מערכת "נט המשפט" בפרט, יש צורך לשוב ולשקול את אופן החלתו של כלל הידיעה במקרים שבהם אין חולק כי בעל דין צפה בהחלטה שיפוטית במערכת "נט המשפט".

אין זה מן הנמנע כי הבחירה של בעל דין לדעת בקלות ובזמן אמת על אודות החלטות שיפוטיות שניתנות בעניינו, תחייב אותו, כחלק מחובת תום הלב ונוכח שיקולים של הוגנות דיונית, לפעול בהתאם לידיעתו זו אם לטוב אם למוטב. החידוש הגלום במערכת "נט המשפט" מטיל על בעל הדין אחריות בגדר "שטר ששוברו בצדו". יש לדחות הבקשה להארכת מועד.