הכלל הוא שניתן לעיין בתיק תביעת הספאם, למרות שהמבקש לא היה צד להליך (החלטה, תביעות קטנות רחובות, השופט ישראל פת):
העובדות: בקשת צד ג' (המבקש), שלא היה צד להליך, לעיין במסמכי התובענה מכוח תקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג - 2003. עניינו של התיק נשוא בקשת העיון, שהתנהל בין המשיבים, בטענה להפרת הוראות "חוק הספאם" - סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. המשיבים הגיעו לפשרה בתיק, לה ניתן תוקף של פסק-דין. המבקש טוען כי המשיב 1 "גזל" ממנו עילת תביעה לאחר שקיים עמו פגישת ייעוץ ופתח באופן עצמאי הליכים ייצוגיים בגין הפרת חוק הספאם. לשם הוכחת טענתו המבקש הגיש למעלה מ-70 בקשות עיון בתיקים שונים. המשיבים התנגדו לבקשת העיון.
נפסק: תקנה 4 לתקנות העיון נגזרת מעיקרון פומביות הדיון, לפיו המתרחש באולם בית המשפט גלוי בפני הציבור ופתוח לביקורת ציבורית. מדובר בעיקרון יסוד של משטר דמוקרטי, שקיבל מעמד של עקרון חוקתי, המעוגן בחוק יסוד: השפיטה. ככלל, העיון מותר לכל אדם החפץ בכך, ואילו ההגבלות על העיון הן החריג לכלל. ברי כי כמו בכל עקרון משפטי הוא לא ניצב לבדו ומנגד יש אינטרסים שנבחנים גם בהידרשות לבקשה, למשל הזכות לפרטיות, הגנה על שמו הטוב של אדם, הגנה על ההליך השיפוטי, סודות מסחר וכיו"ב.
על בית המשפט להידרש ולדון בשאלות הבאות: האם קיים איסור מן הדין לעניין מתן אפשרות למבקש לעיין בתיק בית המשפט? האם קיימת הצדקה לאפשר למבקש לעיין בתיק התביעה הקטנה? כיצד ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות בעלי הדין המתנגדים לעיון? התשובה לשאלה הראשונה היא שלילית, שכן לא קיים איסור מן הדין לאפשר למבקש עיון בתביעה הקטנה.
דומה כי אין כל קשר ענייני בין שתי התובענות וכי אין רלוונטיות לעיון המבקש במסמכי התביעה הקטנה. לא עלה בידי המבקש כדי להצביע על תועלת שתצמח לו כתוצאה מהעיון, לבד מהשערות כלליות. ואולם, הפסיקה קובעת כי אין הכרח שמבקש העיון יסביר כיצד העיון יועיל לו להתדיינות המשפטית האחרת. הנטל אינו מוטל על המבקש להסביר מה עניין לו בתיק, כי אם על המתנגד להסביר מה הפגיעה העלולה להיגרם כתוצאה מחשיפתם של המסמכים בהם מתבקש העיון. המשיבים לא הרימו את הנטל הכבד החל על המעוניין למנוע עיון בתיק בית משפט אשר התנהל בדלתיים פתוחות.
יש לאפשר את העיון בתביעה הקטנה תוך הסתרת פרטיה האישיים של התובעת בתיק התביעה הקטנה – אמו של המשיב 1, כמו גם השחרת סכום הפיצוי אשר ניתן לה במסגרת הסכם הפשרה.
עדכון: ביום 7.6.2020 תוקנה טעות דפוס שנפלה בגוף ההחלטה באשר לאחד המועדים המפורטים בה.