בקשה להפקת דוחות איכון לרכבי הנתבעת בהם השתמש התובע במהלך עבודתו (החלטה, אזורי לעבודה ת"א, השופט אלעד שביון):
העובדות: בקשת הנתבעת לגילוי דוחות איכון לרכבי הנתבעת (איתוראן) בהם השתמש התובע במהלך עבודתו אצלה. התובע הגיש נגד הנתבעת תביעה בה עתר לקבלת זכויות עבודה שונות. הנתבעת, חברת שליחויות, דחתה את טענות התובע לעניין שעות עבודתו. הנתבעת טענה כי התובע הטעה אותו והשתמש ברכב לצרכיו הפרטיים, ובמהלך היום שהה בביתו במקום לבצע את עבודתו. התובע טען כי גילוי הדוחות יפגע בזכותו לפרטיות.
נפסק: יש לקבל את הבקשה. מדובר במסמכים רלבנטיים להליך שראוי שיהיו בפני ביה"ד בטרם מתן פסה"ד. לנוכח המחלוקת בין הצדדים בעניין היקף שעות ההעסקה של התובע, לרבות לעניין תביעתו לגמול עבור עבודה בשעות נוספות, ברי כי לנתונים בדבר מיקומם של רכבי הנתבעת, בהם השתמש התובע במהלך תקופת העסקתו, רלבנטיות למחלוקות שבתיק. לעניין טענות התובע לפגיעה בפרטיות ולקבלת מסמך חתום לפיו הסכים בתחילת העסקתו לביצוע מעקב באמצעות איתוראן - לקבלת מסמך חתום המאשר הסכמה למעקב אין קשר לסוגיית גילוי מסמכים, שכן בעניין גילוי מסמכים יש לשקול באופן פרטני את אינטרס הגילוי מול אינטרס הפרטיות.
בכל הנוגע לזכות לפרטיות של בעלי דין - יש להעדיף ככלל את הערך של קיומו של הליך שיפוטי תקין ויעיל הנערך בקלפים פתוחים. המידע המבוקש מתייחס לבעלי הדין בהליך. גילוי בעניין מסמכיהם של בעלי דין רחב מגילוי מסמכי צדדים שלישיים. ההיגיון המונח ביסוד תפישה זו הינו כי עצם הגשת התביעה יש בה ויתור מכללא על טענה לפגיעה בפרטיות או בחיסיון. הנתונים יועברו קודם לתובע, אשר יהא רשאי להשחיר את המידע העודף.