מעסיקה תוכל לעיין בקבצי עובדת לשעבר על מחשב שבבעלות המעסיקה (החלטה, אזורי לעבודה ת"א, הרשמת רעות שמר בגס):

העובדות: בקשות מקדמיות. בתביעתה טענה התובעת כי מגיע לה פיצוי מהנתבעת, שפיטוריה נעשו לכאורה בנסיבות מחמירות, לאחר שהתברר כי עבדה עבור מתחרי התובעת במהלך עבודתה, תוך ניגוד עניינים, שימוש בסודותיה המסחריים של התובעת, משאביה וקניינה הרוחני. הנתבעת הגישה תביעה שכנגד בטענה כי התובעת פגעה בפרטיותה, תביעה לפיצויי פיטורים, ועוד. התובעת הגישה בקשה לעיין במחשב ההתובעת שהיה בשימוש הנתבעת, לצורך הוכחת טענותיה כי ביצעה עבודות פרטיות.

נפסק: לא מדובר בבקשה למתן צו מסוג אנטון פילר, אלא למתן צו לגילוי מסמכים ספציפי, שכן מדובר במסמכים המצויים במחשב השייך לתובעת, ומשכך התקנה הרלבנטית היא תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991. הליך הגילוי והעיון נועד לאפשר דיון יעיל. בהתייחס למידת הרלוונטיות של המסמך המבוקש לצורך ההכרעה בשאלות שבמחלוקת, נקודת המוצא של הליך גילוי מסמכים ועיון בהם היא של גילוי מירבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת, שכן ביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת. כל מסמך שיש בו לסייע לקו החקירה וכל מסמך הכולל מידע המאפשר לצד לקדם את עניינו - רלוונטי הוא. התובעת מבקשת לעיין במסמכים ששמרה הנתבעת בתיקיות במחשב החברה במהלך תקופת העסקתה, על-מנת לבחון אם הם מכילים עבודה שביצעה עבור גורמים אחרים ואת היקפה. הנתבעת התנגדה לעיון במסמכים בנימוק שככל והם מכילים חומרים פרטיים שלה, פוגע הדבר בפרטיותה.

בעניין איסקוב נקבע כי יש להבחין בין תיבה מקצועית בבעלות המעסיק, המשמשת לצרכי עבודה ועל העובד נאסר לעשות בה שימוש לצרכיו הפרטיים; תיבה מעורבת בבעלות המעסיק, המשמשת הן לצרכי עבודה והן לצרכיו הפרטיים של העובד; ותיבת דואר חיצונית פרטית בבעלות העובד המשמשת לצרכיו הפרטיים. במקרה זה אין מדובר בתיבה פרטית או מעורבת, אלא עיון במסמכים השמורים במחשב התובעת שבבעלותה, שנועד לשמש את הנתבעת לצרכי עבודה. דין הבקשה להתקבל בחלקה, שכן המסמכים דרושים ורלוונטיים לבירור השאלות שהן בלב המחלוקת. ביהמ"ש קבע דרך לצורך איזון בין זכות התובעת לבין זכות הנתבעת לפרטיות.