נדחתה תביעת לקוח לשעבר של "כללית" על פניותיה השיווקיות אליו (פסק-דין, תביעות קטנות חדרה, השופטת רקפת סגל מוהר):

העובדות: תביעה לפיצוי מכוח חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, וחוק הספאם (סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982). התובע נמנע בעבר על לקוחות הנתבעת ולטענתו מעולם לא התיר לה להשתמש בפרטיו לצרכי שיווק. למרות שהתובע פנה לנתבעת בכתב וביקש כי תסיר את פרטיו ממאגריה, הנתבעת פנתה לתובע במסרונים, בדוא"ל ובשיחה טלפונית לזוגתו, כדי לנסות לצרפו מחדש לחוג לקוחותיה. הנתבעת טענה כי מדובר בפניות שירות לא שיווקיות, כי החוק אינו אוסר על שיחת טלפון, כי המסרון נשלח קודם לבקשת התובע וכי הודעת הדוא"ל יועדה לבתו.

נפסק: דין התביעה להידחות. הן המסרון והן שיחת הטלפון עונים להגדרת "דבר פרסומת", שכן במסרון מופיעה הצעה להצטרפות לסדנה לשינוי הרגלי אכילה, ובשיחת הטלפון נבחנה האפשרות לצירוף התובע לחוג לקוחות הנתבעת מחדש. לא כך באשר להודעת הדוא"ל, שבה פורטה דרך חדשה לסימון תור לבית המרקחת וזוהי הודעה שירותית. עם זאת, בקשת התובע להסרת פרטי התקשורת עמו נעשתה לאחר המועד בו נשלח אליו המסרון והתובע לא הראה פניות קודמות שלו לנתבעת. לא נסתרה טענת הנתבעת כי הודעת הדוא"ל נשלחה לבתו של התובע, שנשארה לקוחת הנתבעת ובפרטיה הופיעה אותה כתובת דוא"ל. התביעה נדחתה ללא צו להוצאות.