פרסומי לשון הרע בקבוצת ה-WhatsApp של קיבוץ חולדה (פסק-דין, שלום רחובות, השופטת אפרת פינק):

העובדות: התובע והנתבע הם תושבי קיבוץ חולדה. התובע טען כי כי הוא פועל בהתנדבות על מנת לייצר מסגרת חברתית בקיבוץ בשם "אלטרנטיבה בחולדה". לטענתו, בעקבות פעילותו פרסם הנתבע נגדו הודעות שהן לשון הרע בקבוצות WhatsApp של הקיבוץ. הנתבע טען כי פעילותו של התובע, שהובילה לפרסומים, כללה אי-תשלום מיסים לאגודה, שימוש באלימות פיסית ומילולית וכי מטרת התביעה להביא להשתקת הנתבע העושה מלאכתו נאמנה כפעיל ציבורי (חבר הוועד המקומי).

נפסק: אין מחלוקת כי הנתבע פרסם את הפרסומים בקבוצת ווטסאפ של הקיבוץ. התובע לא הוכיח כי הפרסומים הועברו לקבוצות אחרות על ידי הנתבע וגם לא יכול היה להראות את הפרסומים בקבוצות הווטסאפ או בדף הפייסבוק של הקיבוץ. הנטל להוכיח שהנתבע אמנם פרסם את הפרסומים בשלוש קבוצות ווטסאפ מוטל היה על התובע. עם זאת, מהימנים דברי עדי התובע כי המידע מקבוצה אחת אכן הופץ לקבוצות נוספות, לפייסבוק ולחברים נוספים בישוב בתפוצה נרחבת.

חלק מפרסומי הנתבע מהווים לשון הרע כהגדרתו בחוק איסור לשון הרע, משום שיש בהם כדי להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג. הפרסומים אינם חוסים תחת הגנת "זוטי דברים". מדובר בהצטברות של מספר פרסומים המייחסים לתובע אי-תשלום חובות ומיסים, שימוש בלוגו של מפלגה ניאו נאצית והתנהלות בלתי רציונאלית. לא עלה בידי הנתבע להוכיח טענת אמת דיברתי באשר לכל הפרסומים, אלא אך באשר לחלקם. חלק מהאמירות הנוספות של הנתבע כלל אינן בגדר לשון הרע וחלקן הן בגדר הבעת דעה. ביחס לחלק מהפרסומים לא קמה הגנה כלשהי. 

הנתבע יפצה את התובע ב-10,000 ש"ח, בצירוף הוצאות משפט בסך 3,255 ש"ח. הנתבעת יפרסם בקבוצת הווטסאפ בה פרסם את הדברים לראשונה הודעת התנצלות, או שישלם לתובע פיצוי נוסף בסך 5,000 ש"ח.