המכללה האקדמית ספיר תפצה סטודנטים לתואר ראשון שלמדו אצלה, לאחר שהשתמשה בצילומיהם כדי לפרסם השלמת בגרויות (פסק-דין, שלום ת"א, השופט אילן דפדי):

העובדות: התובעים, בוגרי תואר ראשון במדעי ההתנהגות אצל הנתבעת, הגישו תביעה בעילות של לשון הרע ופגיעה בפרטיות, בטענה כי הנתבעת השתמשה בצילום בו הם מופיעים לצרכים פרסומיים ובאופן המבזה אותם, ללא הסכמתם. הנתבעת פרסמה את הצילום בפייסבוק, בהקשר של שיפור והצלחת בגרויות. הנתבעת טענה כי צילום התובעים ופרסום תמונתם נעשה בהסכמתם המלאה, במהלך שיעור בקמפוס, כאשר מטרת הצילום הוסברה.

נפסק: דין התביעה להתקבל באופן חלקי. ניתן לזהות את התובעים בפרסום. מהעדויות עולה כי הצילומים נעשו באופן שניתן היה להבין כי המצולמים מסכימים לעצם הצילום, אך גם אם הצילום נעשה בהסכמת התובעים, אין לומר כי הסכימו שהנתבעת תפרסם את תמונתם לצרכי שיווק ובוודאי שלא הסכימו לתוכנו של הפרסום.

היה מקום כי הנתבעת תפנה אל התובעים ותדאג לקבל את הסכמתם המפורשת לפרסום הספציפי. בוודאי שאין לקבל את טענת הנתבעת כי התובעים הסכימו לפרסום תמונתם כ-7 שנים לאחר הצילום. הזמן הרב שחלף ושינוי הנסיבות האישיות של התובעים, שהפסיקו מספר שנים קודם לכן להיות תלמידי הנתבעת, חייבו את הנתבעת לפנות אל התובעים ולקבל את הסכמתם המפורשת לשימוש בתמונה בפרסום.

התובעים טענו כי הצגת תמונתם תחת הכותרת "השלמת בגרויות" עונה להגדרה של לשון הרע. בחינה אובייקטיבית של הפרסום מעלה כי הכיתוב הנלווה לתמונה יוצר קשר בין התובעים לבין שיפור והשלמת בגרויות. במיוחד הדברים אמורים כאשר בזמן הפרסום התובעים, שהיו תלמידים לתואר ראשון מן המניין, כבר היו בעלי השכלה אקדמית ובעלי מקצוע. מדובר בפרסום אסור לפי חוק איסור לשון הרע. 

הנתבעת פגעה בפרטיות התובעים. התובעים לא הסכימו לשימוש שעשתה הנתבעת בתמונה. פרסום התמונה תחת הכותרת "השלמת בגרויות" עלול היה להשפיל ולבזות את התובעים כאמור בסעיף 2(4) לחוק הגנת הפרטיות. השימוש גם נעשה בניגוד לסעיף 2(6) לחוק הגנת הפרטיות ויש לדחות את טענת הנתבעת כי הפרסום לא נעשה למטרת רווח, אלא לשם עידוד תלמידים פוטנציאליים לפנות ללימודים אקדמיים. אין תחולה להגנת תום הלב או להגנת הנטענות הנוספות. הנתבעת תשלם לכל אחד מהתובעים פיצוי בסך 16,000 ש"ח וכן הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ש"ח.