צפיית המזכירה בפסק הדין באמצעות "נט המשפט" כמוה כצפיית עורך הדין (פסק-דין, עבודה ארצי, השופטים איטח, גליקסמן ופוליאק):

העובדות: ערעור על החלטת רשמת ביה"ד הארצי לעבודה [ע"ע 12292-01-18], שקבעה כי ערעור המערערת הוגש באיחור ודחתה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור. הערעור הוגש על פסק-דינו של ביה"ד האזורי לעבודה בי-ם [סע"ש 15025-04-16], שחייב את המערערת בתשלום למשיבות.

נפסק: דין הערעור להידחות. לפי התיעוד במערכת נט המשפט, פסק הדין נשלח לב"כ המערערת בדרך של "הודעה באתר" יום לאחר מתן פסק הדין. ב"כ המערערת טען כי פסק הדין לא נמסר לו באמצעות תיבת הדוא"ל, והמציא את פירוט ההודעות שנשלחו אליו לטענתו מהמערכת. כפי שקבעה הרשמת בהחלטתה, המסמך מציג את המידע באופן חלקי, לפיו מוצגות במסמך רשומות 1 – 18 מתוך 43. מעבר לכך, ב"כ המערערת הציג רק את ריכוז המצאות ההחלטות בהליך ולא הציג ריכוז המצאות של סוגי מסמכים אחרים בהליך. האסמכתא שצירף ב"כ המערערת לתצהירו אינה מאששת את טענתו.

בניגוד לנטען על ידי ב"כ המערערת, כן מתועדת המצאה אליו באמצעות הודעה באתר של פסק הדין. במערכת נט המשפט מופיע תיעוד של צפייה בפסק הדין ולפי התיעוד ב"כ המערערת צפה בפסק הדין. טענות ב"כ המערערת בעניין הצפייה של מזכירתו במסמך מעוררת קשיים וככל שהיא האמונה על קבלת ההחלטות ופסקי הדין במשרד, הרי שצפייתה כמוה כהמצאה כדין לב"כ המערערת. בנסיבות המקרה יש מקום לקבוע כי צפיית מזכירת ב"כ המערערת בפסק הדין הייתה בגדר "המצאה כדין".

במקרה זה יש מקום להחיל את "כלל הידיעה", ועל כן גם אם תתקבל הגרסה כי פסק הדין לא הומצא לתיבת הדוא"ל של ב"כ המערערת, וכי אין לראות בצפיית המזכירה באמצעות הכרטיס החכם של ב"כ המערער בגדר המצאה כדין, אין לקבל את הערעור לרישום.