משרד ראש הממשלה יסיר פרסום מדף הפייסבוק שהוא מפעיל הואיל ומדובר בהתפארות גרידא בהישגים (החלטה, ועדת הבחירות המרכזית, השופט ניל הנדל):

העובדות: עתירה לצו מניעה להסרת פרסום מדף פייסבוק, לפי סעיף 17ב לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט-1959. העותרת, התנועה לאיכות השלטון, טענה כי בדף הפייסבוק שמפעיל משרד רוה"מ (משיב 2) פורסמו דברי תעמולה שנשא רוה"מ (משיב 1), בניגוד לאיסור על שימוש בנכסי ציבור בקשר עם תעמולת בחירות. התוכן המדובר הוא דברים שנשא רוה"מ בפתח ישיבת הממשלה, שעניינם בסיכום העשור האחרון. 

נפסק: דף הפייסבוק המופעל מטעם משרד רוה"מ הוא בגדר "נכס ציבור", ואין לעשות שימוש בנכס כזה לשם תעמולת בחירות (סעיף 2א לחוק). לאיסור זה מספר תכליות מרכזיות: מניעת ניצול מעמדם של נבחרי הציבור או עובדיו לרעה, תוך שימוש בכספי הציבור למטרות פרטיות; יצירת שוויון הזדמנויות בין המועמדים השונים בבחירות; והבטחת חופש הבחירה וטוהר הבחירות.

חילוקי הדעות נסובו סביב המונח "תעמולה". הנסיון מלמד כי לא פעם הפרסום הוא דו ממדי. לעיתים יש בו ממד חדשותי לצד ממד תעמולתי. מה גובר? הפסיקה נעזרה ב"מבחן הדומיננטיות". מבחן זה בודק האם ההיבט הדומיננטי של הפרסום, מנקודת מבטו של הבוחר הסביר, הוא ההיבט התעמולתי או היבט אחר, כגון היבט חדשותי או אינפורמטיבי. 

תוכן הפרסום עוסק בתיאור של מועמד לבחירות את הישגיו בעבר. לפי הפסיקה, מבחן הדומיננטיות בהקשר זה מתבטא בשאלה האם מדובר במסירת נתונים קונקרטיים או בהתפארות גרידא. התפארות גרידא היא על פי טיבה תוכן תעמולתי, ואילו פרסום של נתונים קונקרטיים גם אם לשם התפארות וגם בתקופת בחירות עשוי להיות, בחלק מהמקרים ובכפוף לתמונה הכוללת של הפרסום ונסיבותיו בעל היבט דומיננטי חדשותי או אינפורמטיבי.

בחינת הפרסום מלמדת כי ההיבט הדומיננטי של הדברים הוא תעמולתי. הדגש אינו על נתונים כאלה ואחרים, אלא על התפארות גרידא בהישגים, באופן שאינו אינפורמטיבי, ובטח שלא "חדשותי". נתון מרכזי נוסף, והוא מועד הפרסום: כחודשיים לפני יום הבחירות. בנסיבות העניין, השילוב בין תוכן הפרסום והעיתוי מכריעים את הכף ומובילים למסקנה שתעמולת בחירות לפנינו. העתירה התקבלה. על גורמי המשיב 2 להסיר באופן מיידי מדף הפייסבוק את הסרטון והטקסט שנידונו בעתירה.