אין פסול בהחלטת נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, להעניק פטור מהנגשת אתר אינטרנט לתקופת ביניים עד שיעלה אתר חדש ונגיש (פסק-דין, מחוזי י-ם, השופטת תמר בזק רפפורט):
העובדות: עתירה כנגד החלטת הנציבות, בהתאם לסמכות לפי ס' 19יד1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, לאשר פטור זמני מביצוע התאמות נגישות באתר האינטרנט של המשיבה 3 (BBB). העותרים סבורים שלא היה מקום לתת את הפטור ולפיכך מבקשים את ביטולו.
החלטת הפטור ניתנה לבקשת המשיבה 3 להארכת מועד לביצוע התאמות נגישות בשני אתרי אינטרנט שהיא מפעילה, משום שתכננה להעלות שני אתרים חדשים שיעמדו בדרישות החוק וכיוון שטענה כי אין הצדקה לעלות הכרוכה בהנגשה עבור תקופת הביניים, עד להעלאת האתרים החדשים, עמדה שנתקבלה על-ידי הנציבות.
נפסק: דין העתירה להידחות. אין בהחלטה פגם המצדיק את התערבות ביהמ"ש. מדובר בהחלטה סבירה ומנומקת בהסתמך על סעיף 19יג(א)(2) לחוק, המאפשר פטור מלא או חלקי במקרה בו ההנגשה מהווה "נטל כבד מדי". אין לקבל את טענת העותרים כי הנציבות מוסמכת לתת פטור זמני בשל "נטל כבד מדי" רק כשמדובר בבקשה שתכליתה חיסכון בסכום נכבד יחסית למחזור העסקים ולהיקף הפעילות של העוסק.
הנציבות סברה כי הנטל, לרבות הטרחה וההוצאה הכספית, לצורך הנגשת אתר לתקופת ביניים, כאשר צפוי אתר חדש ועדיף בשבועות הקרובים, הוא נטל כבד מדי כשלעצמו. לא נטל כלכלי בלבד, ולא נטל כלכלי כבד באופן יחסי למחזור העסקים ולהיקף הפעילות. בהתאם ניתן הפטור הזמני. בכך פעלה הנציבות בגדרי סמכותה החוקית. אין בטענות העותרים כדי לערער את חזקת התקינות המנהלית העומדת להחלטה.
לא הוצבה תשתית מספקת בעתירה לטענה כי לא עמדה בפני הנציבות מלוא התשתית העובדתית הרלוונטית; כי לא נשקלו השיקולים הרלוונטיים הקבועים בחוק או לא נערכה התייעצות עם הגורמים הרלוונטיים בנציבות. כל אלו משתקפים מהאמור בהחלטה, ולא נסתרו בידי העותרים. גם אין מקום לטענת העותרים כאילו שומה היה על הנציבות להורות על ביצוע התאמות חלופיות.
אין לקבל את טענת העותרים שהנציבות לא היתה יכולה לתת את הפטור רטרואקטיבית למועד פניית המשיבה 3. בהתאם לדין, רשאית הנציבות להחליט מאיזה מועד יינתן הפטור שהתבקש. טענת העותרים לחוסר תום לב מצד המשיבה 3 אינו עולה בקנה אחד עם נסיבות העניין. גוף הפועל לקבלת פטור אינו מחוייב לעדכן את נותן הפטור על דרישת הסדרה שהופנתה אליו בידי צד ג'. שהרי הפטור אינו אלא הסדרת הענין אותו נדרש הוא להסדיר.
העותרים לא הצביעו על עילה כלשהי שבגינה יש לקבוע קריטריונים נוספים או הנחיות שיכבלו את שיקול דעתה של הנציבות בבואה ליישם את החוק. העותרים יישאו בהוצאות המשיבות.