פיצוי על פרסום דברי לשון הרע בקבוצת פייסבוק פתוחה של תושבי אריאל (פסק-דין, שלום פ"ת, השופט נחום שטרנליכט):

העובדות: תביעת לשון הרע שעילתה פרסומים של הנתבעת בפייסבוק. התובע הוא תושב אריאל. הנתבעת היא תושבת אריאל וחברה בקבוצת הפייסבוק הפתוחה "סימן שאתה מאריאל". הנתבעת פרסמה בקבוצת הפייסבוק פוסט ותגובות העוסקות בתקרית שהתרחשה בין התובע לנתבעת וחברתה. התובע טען כי פרסומי הנתבעת מהווים לשון הרע ופגעו בפרטיותו. הנתבעת טענה, בין היתר, כי הפרסום הוא אמת לאמיתה.

נפסק: אין מחלוקת לגבי עצם ביצוע הפרסום על ידי הנתבעת. הפוסט הראשוני והתגובות שנלוו אליו מציגים את התובע כמי שנקט באלימות, מילולית ופיזית. הטלת אשמה באדם ולפיה נהג באלימות קשה כלפי רעהו, מהווה לשון הרע. דברים שכאלו עלולים להפוך אדם למטרה לשנאה או ללעג בעיני הבריות. האמירות שבפרסום מציגות את התובע באור שלילי ועלולות ליצור רושם אצל האדם הסביר כי התובע הוא אדם אלים וחם מזג. פרסום באינטרנט, ומקל וחומר פרסום ברשתות החברתיות, המעורר דיון ומשותף בידי אחרים, מהווה פרסום כמשמעותו בחוק.

הוכחת "אמת דיברתי" טעונה שני יסודות – יסוד האמת העובדתית ויסוד העניין הציבורי. אין צורך להכביר מילים בעניין הציבורי הגלום ביידוע התושבים בדבר אדם אלים וחם מזג המסתובב ביניהם, ככל שכך אכן הדבר. רובו של הפוסט העיקרי הוא דיווח עובדתי, שעל הנתבעת היה מוטל הנטל להוכיח את אמיתותו. ממכלול העדויות שהוצגו לא ניתן להסיק דבר. קיימות סתירות הן באשר למצבן של הנתבעת וחברתה בזמן התרחשות הדברים, האם היו שתויות אם לאו, ומה היתה בדיוק האלימות שננקטה נגדן על-ידי התובע, אם בכלל. הנתבעת לא עמדה בנטל להוכיח את אמיתות הדברים שפורסמו ולא הוכיחה כי עומדת לה ההגנה לפי סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע.

התובע לא הוכיח נזק ממוני שנגרם לו. מדובר בפרסום ברשת במסגרת הקבוצה, שהיא "קבוצה פתוחה" המונה מספר גדול של חברים. הפרסום גרר אחריו תגובות ושיתופים, ולא הוסר על-ידי הנתבעת על אף דרישתו המפורשת של התובע. הנתבעת תשלם לתובע 25,000 ש"ח וכן הוצאות בסך 4,000 ש"ח ושכ"ט ב"כ התובע בסך 5,886 ש"ח.