דחיית בקשה להעיד עדות מטעם המאשימה בכינוס וידאו (החלטה, שלום טבריה, השופט ניר מישורי לב טוב):

העובדות: בקשת המאשימה כי עדותן של שתי עדות תביעה תישמענה על-ידי ביהמ"ש בעיר אילת ולחילופין כי ביהמ"ש יורה על שמיעת עדותן באמצעות תיעוד חזותי (Video Conference). כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירת איומים. לפי החלטת ביהמ"ש העליון, הדיון בתיק הועבר מביהמ"ש באילת לביהמ"ש בטבריה. 

נפסק: אין מקום להורות על שמיעת העדות באילת. באשר לעדות באמצעות כינוס וידאו, אין מחלוקת כי ביהמ"ש רשאי להפעיל סמכותו ולהיענות לבקשה על פי סעיף 110 לחוק סדר הדין הפלילי, בעטיו נשמעת עדות בידי בית המשפט מחוץ לכותלי בית המשפט, כאשר ביהמ"ש התרשם כי נבצר מהעד לבוא לביהמ"ש. 

לא הוצגה מסכת ראייתית כלשהי בעניינה של העדה הראשונה לפיה נבצר ממנה להופיע לעדות בבית המשפט, פרט למחלה נקודתית אשר לא מן הנמנע כי חלפה וחוסר נוחות אשר אולי אינו חולף אך אינו מצדיק כשלעצמו העתקת מקום הדיון. 

לא ניתן לשלול על הסף שמיעת עד שעדותו מהותית מטעם התביעה או ההגנה באמצעות ויעוד מרחוק וזאת לאור התקדמות הטכנולוגיה והאפשרות להתרשם מעדות העד ולחוקרו בחקירה נגדית יעילה ואפקטיבית באמצעות כלי זה כיום. עם זאת מהווה בפסיקה דרך זו של שמיעת עדויות בגדר החריג ולא הכלל. באשר לעדה השנייה, המאשימה לא הרימה את הנטל להוכיח כי נבצר מהעדה להופיע למתן עדות בטבריה ולכן הבקשה נדחית.