המצאה בדרך "הודעה באתר" היא המצאה כדין (פסק-דין, ביהמ"ש העליון, הרשם רון גולדשטיין):

העובדות: המערער הגיש לביהמ"ש ערעור על פסק-דינו של ביהמ"ש המחוזי בחיפה [ת"צ 33094-07-17], במסגרתו נדחתה על הסף בקשת המערער לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיבות. המשיבה 1 הגישה בקשה לדחיית הערעור על הסף, מחמת איחור בהגשתו. פסק הדין ניתן ב- 11.7.2018 והודעת הערעור הוגשה ב-19.12.2018. המשיבה טענה כי בהתאם למידע במערכת "נט המשפט", פסק-הדין נצפה על-ידי ב"כ המערער (בהליך זה ייצג המערער את עצמו) ביום בו ניתן והומצא למחרת היום באמצעות מנגנון "הודעה באתר". המערער טען כי פסק-הדין לא הומצא לו. 

נפסק: הערעור הוגש בחלוף המועד הקבוע בדין (45 ימים ממועד ההמצאה). פסק-הדין נצפה ב"צפייה יזומה" על-ידי בא-הכוח המייצג ביום בו ניתן ולמחרת ביצע ביהמ"ש המצאה של פסק-הדין לעורך הדין באמצעות מנגנון "הודעה באתר". המערער עצמו ידע על מתן פסק-הדין לכל המאוחר ביום 16.7.2018, עת שיגר למשיבה המחאה עבור סכום ההוצאות שנפסקו לטובתה.

די בנתון הנוגע להמצאת פסק-הדין באמצעות מנגנון "הודעה באתר" כדי להוביל אל המסקנה כי פסק-הדין הומצא כדין עוד ביום 12.7.2018. המצאה בדרך של "הודעה באתר", שמשמעותה היא כי נשלחה לכתובת הדוא"ל של בעל הדין הודעה על אודות קיומה של החלטה בצירוף קישור אליה, היא המצאה העונה על הדרישות הקבועות בתקנה 497ג(ג1) לתקנות סדר הדין.

לא הוגש כל תצהיר מטעם נמען ההודעה, ב"כ המערער, בדבר אי-הגעת ההודעה אל כתובת הדוא"ל שמסר. אין במסרוני ה"וואטסאפ" שהוחלפו בין המערער לבין בא-כוחו דאז כדי לסייע למערער. אין בחילופי דברים במסגרת מסרוני "וואטסאפ" כדי להוות תחליף לתצהיר, כפי דרישתו המפורשת של הדין. ממילא בהודעות לא שלל עורך הדין כי פסק-הדין הומצא לו, באופן שאינו יכול לשלול את התיעוד במערכת "נט המשפט". ייתכן והיה אף מקום להחיל את "חריג הידיעה", אולם משנמצא כי פסק-הדין הומצא כדין אין צורך להכריע בכך. אין הצדקה להארכת מועד בדיעבד. הערעור נמחק על הסף.