הסרה באמצעות לחצן "הסר" אינה מבין דרכי ההסרה שבחוק הספאם (פסק-דין, תביעות קטנות חיפה, הרשמת יפעת שקדי שץ):

העובדות: התובע טען כי היה לקוח חברת Buy2, שנרכשה על-ידי הנתבעת, וקיבל הודעות פרסומיות רבות. לטענתו הנתבעת המשיכה לשגר אליו 31 דברי פרסומת בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, לאחר שפנה אליה בדרישות הסרה אך לא נענה. הנתבעת טענה כי התובע לא ביקש את הסרתו באף אחד מערוצי ההסרה הייעודיים של הנתבעת ובראשם הלחצן "הסר".

נפסק: הפסיקה רואה בהוראות חוק התקשורת כמחייבות דרך הסרה באופן בו שוגר דבר הפרסום, באמצעות פעולה פשוטה וברורה. לחיצה על מקש "הסר" בגוף ההודעה אינה מבין דרכי ההסרה הספציפיים שנמנו בחוק ואין בקיומה של אפשרות זו כדי לפטור את המפרסם מהצגת אפשרות הסרה נוספת שתאפשר לנמען להסיר את כתובתו "באותה הדרך בה שוגר אליו דבר הפרסום". 

התובע בחר לפנות לנתבעת כדי לבקש הסרת כתובתו מרשימת התפוצה באמצעות השבה לכתובת הדוא"ל ממנה נשלחו דברי הפרסום. מדובר בהודעת סירוב שעומדת בדרישות הדין. אין לקבל את עמדת הנתבעת כי כתובת הדוא"ל שמופיעה בתקנון האתר מהווה כתובת תקפה שניתן להסתפק בה לעניין דרישת החוק לדרכי ההסרה. בין היתר, מדובר בכתובת שלא ניתן לאתר באופן פשוט וסביר וכן הודעות הפרסומת אינן מפנות אל התקנון. יש לקבוע כי הנתבעת לא עמדה בהוראות החוק בכל הנוגע לדרכי הסרת הנמען. הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בסך 6,200 ש"ח.