דברי הנתבעת על התובע בקבוצת הגינון בפייסבוק מהווים ביקורת צרכנית לגיטימית (פסק-דין, שלום עכו, השופטת אביגיל זכריה):

העובדות: התובע, בעל עסק לגינון, הגיש תביעה בעילה של לשון הרע נגד הנתבעת, לקוחה לשעבר. מקור התביעה בתגובות שכתבה הנתבעת לפוסט בקבוצת "גינון" בפייסבוק. אחת ממשתתפות הקבוצה ביקשה המלצה על גנן ובתגובה לכך פורסמו מספר המלצות, לרבות על התובע. הנתבעת פרסמה מספר תגובות בהן טענה, בין היתר, כי התובע "עקץ" אותה וכי הוא אינו ישר או אמין. 

נפסק: דין התביעה להידחות. הוראות חוק איסור לשון הרע מבטאות את נקודת האיזון בין שתי הזכויות - חופש הביטוי והזכות לשם טוב - כאשר זכויות אלה מתנגשות ביניהן. עוולה של לשון הרע מתגבשת בהתקיים שני יסודות עובדתיים מצטברים: יסוד "הפרסום" ויסוד "לשון הרע". פרסום תגובה לפוסט שנכתב באתר ממלא אחר ההגדרה של פרסום. האינטרנט בכלל, והרשתות החברתיות בפרט, מהווים פלטפורמה מרכזית לפרסום ולהבעות דעות. הפרסומים שם מהווים פרסום המיועד לאחר "שאינו הנפגע". עם זאת, לא כל הבעת דעה, לרבות דעה שלילית על מוצר או בעל מקצוע, גם בפורומים רחבים מסוג זה, תעלה כדי לשון הרע.

באיזון הראוי בין חופש הביטוי לבין השם הטוב, כאשר מדובר בפרסום וירטואלי שנעשה ברחבי הרשת, הנטייה היא להעניק משקל מוגבר לחופש הביטוי וזאת בשים לב למהות הפלטפורמה החדשה במרחב הווירטואלי. לאחר בחינת הפרסום בהתאם להוראות החוק ולאור ההלכות בנושא, במסגרת עריכת האיזון בין הזכויות המתנגשות, ובשים לב לחשיבותו של השיח הצרכני - לא נמצאו בדברים שהפנתה הנתבעת לתובע בפרסום משום לשון הרע.

הגם כי הדברים לא נעמו לתובע הרי שתגובותיה של הנתבעת מבוססות על תיאור המקרה הפרטי שלה ומהווות הבעת דעה אישית (שלילית) המבוססת על הסקת מסקנות מהתנסותה האישית כפי שהתבקשו אותם חברי קבוצה לעשות במסגרת הפוסט. ממקרא הפרסום בכללותו עולה שהנתבעת הביעה תחושה אישית המבטאת את רגשותיה ואת ביקורתה ביחס לחוויית השירות שהיא עצמה חוותה. לא הוספו טענות עובדתיות להאדיר את תחושת הנתבעת ולהשחיר את פני התובע, אלא הובעה דעתה לפיה התובע אינו בעל מקצוע שבידה להמליץ על עבודתו. הפרסום עוסק בהבעת דעה של הכותבת - הנתבעת על בסיס ניסיונה האישי והדברים הובהרו על ידה היטב במסגרת הרשומה.

מדובר בביקורת צרכנית לגיטימית המתארת את תחושתה הסובייקטיבית של הנתבעת-כלקוחה לגבי טיב השירות שניתן לה אישית ע"י התובע. דברי הביקורת נוסחו באופן סביר ופורסמו במקום המיועד לכך - בקבוצה של חובבי גינון, ובתגובה לפוסט שלפיו התבקשו חברי הקבוצה להמליץ על שם גנן, כאשר התובע היה אחד מאותם גננים עליו מצאו מי מחברי הקבוצה להמליץ. דברי הביקורת לא היו מוגזמים ולא כללו מילים קשות או גידופים. התובע יישא בהוצאות הנתבעת בסך 6,500 ש"ח.