בעידן הדיגיטלי אין לשלול תוקף של הסכמים ושטרי חוב שנחתמו דיגיטלית (פסק-דין, שלום נצרת, הרשם ריאד קודסי):

העובדות: תביעה לביצוע שטר שהגישה התובעת נגד הנתבע בלשכת ההוצאה לפועל, למימוש שטר חוב על 3,034 ש"ח על טיפול התובעת בבקשה להחזרי מס עבור הנתבע. הנתבע הגיש התנגדות לביצוע שטר וטען בין היתר כי החתימה על השטר אינה חתימתו. 

נפסק: התביעה התקבלה. הנתבע התקשר בהסכם עם התובעת וחתם על שטר החוב. לפי סעיף 29 לפקודת השטרות [נוסח חדש], חזקה כי מי שחתימתו מצויה על שטר נעשה צד לו בעד ערך, וכל אוחז שטר, חזקה לכאורה שהוא אוחז כשורה. בשטר החוב קיימת חתימה שלכאורה היא חתימת הנתבע, שנחתמה באמצעות מכשיר הטלפון הנייד של הנתבע, עת נשלח אליו לינק מהתובעת המקשר אל ההסכם ושטר החוב. התובעת טענה כי ברשותה תוכנה שמאפשרת חתימה כאמור. הנתבע טען כי כלל לא התקשר עם התובעת בהסכם ולא חתם בפני נציגה על ההסכם ועל השטר. טענות הנתבע בקשר לזיוף החתימות לא בוססו כדבעי. 

התובעת טענה כי השתמשה בתוכנה בה ניתן לחתום באמצעות מכשיר הטלפון החכם. הטכנולוגיה בה השתמשה היא של "חתימה דיגיטלית", שמעתיקה את צורת החתימה המסורתית, באמצעות צג אלקטרוני, לתוך תוכנה ש"מדביקה" את החתימה בכל מסמך בו תידרש החתימה. אין מדובר בטכנולוגיה דיגיטלית ייחודית, אלא בהעתקה פשוטה של חתימה בכתב יד על מחשב. האם חתימה דיגיטלית זו הינה "חתימה" מבחינה משפטית? יש להשיב על כך בחיוב. בפקודת הפרשנות הוגדה "חתימה" כ"חתימה – באדם שאינו יכול לכתוב את שמו – לרבות "סימן". החתימה אינה הוגבלה לחתימה בכתב יד בלבד. 

מטרתה של חתימה על מסמך היא ביטוי כוונת החותם לאשר את תוכנו של המסמך עליו חתם וכן לתת הסכמה לתוכן המסמך. התפתחות הטכנולוגיה הביאה עמה דרכי חתימה אחרות באמצעות מסכים אלקטרוניים, מחשבי לוח, טלפונים חכמים, סריקות של חתימת ידנו לקבציי מחשב ועוד. השימוש בחתימות אלקטרוניות ודיגיטליות הפך נפוץ ומקובל בחוזים צרכניים ובעולם העסקי. בעידן דיגיטלי זה אין לשלול תוקפם של הסכמים ושטרי חוב אשר נחתמו באמצעות אמצעים דיגיטליים.