שיווק מרחוק משמעו פניה של העוסק לצרכן ולא בפניה יזומה אל העוסק (פסק-דין, תביעות קטנות ראשל"צ, הרשמת דליה אסטרייכר):

העובדות: תביעה להחזר כספי בשל ביטול חבילת נופש שרכש התובע מהנתבעת. התובע טען כי הוא זכאי לבטל את העסקה מכוח סעיף 14ג לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, לרבות מכוח היותו "אזרח ותיק". הנתבעת טענה כי התובע אינו עומד בתנאי ההסדר בחוק לענין אזרחים ותיקים, וכי נוכח המועד בו ביקש התובע לבטל את העסקה, הוא אינו זכאי להחזר כלשהו.

נפסק: דין התביעה להידחות. תיקון 47 לחוק הגנת הצרכן האריך את המועד לביטול עסקה לאנשים עם מוגבלויות ולאוכלוסייה מוחלשת מ-14 ימים ל-4 חודשים. עם זאת, בעניין עסקת מכר מרחוק מצמצם התיקון את תחולתו למקרים בהם נעשתה התקשרות בעקבות שיווק מרחוק וללא נוכחות משותפת של הצדדים לעסקה. זכות הביטול לא תחול לגבי עסקה מרחוק שנעשתה באינטרנט ושכללה שיחה בין העוסק לצרכן, לרבות שיחה בתקשורת אלקטרונית. כן נקבע כי זכות הביטול תחול אף אם נעשה שימוש במוצר על ידי הצרכן באותם 4 חודשים בהם היה זכאי לבטל את העסקה.התובע טען כי מדובר בעסקת מכר מרחוק שבוצעה ללא נוכחות פיזית של הצדדים. אלא שעסקת מכר מרחוק צומצמה בהגדרתה והיא מוגבלת להתקשרות שנעשית בעקבות שיווק מרחוק, ללא נוכחות משותפת של הצדדים לעסקה.

שיווק מרחוק משמעו בענין זה כי מדובר בפניה של העוסק לצרכן ולא בפניה יזומה אל העוסק כפי שנעשה במקרה זה. התובע פנה מיזמתו שלו אל הנתבעת לאחר שפנה לבירור עלות חבילה דומה אצל חברות תיירות שונות. התובע התנהל מול הנתבעת כשהוא מודע היטב למהות כלל העסקה, לרבות עלותה, אופן התשלום ודמי הביטול. אין בעסקת המכר שבוצעה את אלמנט ההפתעה אליו מבקש התיקון למנוע. היא נעדרת הקושי לאמוד את המוצר. משלא התקיימה עסקת מכר מרחוק לעניין דרישת התיקון לחוק ומשלא ביטל התובע את העסקה בפרק זמן של 14 הימים מביצוע העסקה וממילא במועד ביטול העסקה עמדו דמי הביטול על מלוא סכום העסקה, הרי שדין התביעה להידחות.