הקיבוץ היה רשאי להתקין תוכנת מעקב על מחשב חבר הקיבוץ כדי להגן על עניין אישי כשר שלו (החלטה, שלום נצרת, השופט דניאל קירס):

העובדות: בקשת התובע שלא להתיר את צירופו של סרטון מעקב כראיה. התובע, חבר קיבוץ עמיר (הנתבע 1), שימש כמנהל תחום התקשורת בקיבוץ כ-25 שנה, עד שהקיבוץ "פיטר" אותו מתפקידו. התובע טען כי נקרא לישיבה בה מנהל הקהילה (הנתבע 2) הציג לו סרטון לא מזוהה וטען כי התובע מוצג בו כשהוא חודר לתכתובת הדוא"ל שלו. התובע טען עוד כי מנהל הקהילה הפיץ שמועה שקרית כי עבר על החוק ולכן הגיש תביעה כספית בשל סיום תפקידו ובעילה של לשון הרע.

הנתבעים טענו כי עת נפגשו עם התובע ורעייתו הבינו כי בידי התובע מידע שלא אמור היה להימצא בידיעתו, ולפיכך החליטו לבחון את הדברים באמצעות חברה המתמחה בעבירות מחשב, שהתקינה מעקב במחשב הקיבוץ. נטען כי החברה מסרה לקיבוץ סרטון המתעד את התובע חודר לדוא"ל של מנהל הקהילה, מחפש הודעות רלוונטיות לגביו, מעיין בהן ואף שולח אותן לעצמו, תוך ניצול תפקידו לחדור לחשבון הממונים עליו. המחלוקת בין הצדדים היא לגבי הגשת הסרטון, לאחר שהתובע טען כי הושג תוך עבירה על החוק, האזנת סתר ופגיעה בפרטיות.

נפסק: דין הבקשה להידחות. גם בהנחה שהסרטון הושג בידי הנתבעים תוך פגיעה בפרטיות התובע, הנתבעים הטו את מאזן ההסתברויות באופן המוביל למסקנה כי קמה הגנה לפי סעיף 18(2)(ג) לחוק הגנת הפרטיות, בדבר הגנה על עניין אישי כשר. דין טענות התובע לעניין האזנת סתר ובעניין ראיות שהושגו בניגוד לסעיף 4 לחוק המחשבים - להידחות.

הנתבעים אישרו כי הקיבוץ התקין תוכנת מעקב על המחשב ששימש את התובע נוכח חשדותיהם. התוכנה הפיקה סרטון בו רואים את התובע חודר לחשבון הדוא"ל של מנהל הקהילה. גם אם ביהמ"ש יצא מנקודת הנחה כי בכך פגעו הנתבעים בפרטיות התובע לפי סעיף 2(1) לחוק הגנת הפרטיות, הנתבעים הרימו את הנטל להראות כי הדבר נעשה כדי לשמור על עניין אישי וכשר של הקיבוץ. לפיכך, הסרטון קביל לפי סעיף 32 לחוק. אין מקום לקבוע כי יש לפסול את הסרטון לאור הוראות פס"ד איסקוב, העוסק בנסיבות המתקיימות לגבי עובד, להבדיל מכל אדם אחר.

למול הפגיעה בפרטיות התובע, בצנעת הפרט שלו ובכבודו באמצעות המעקב הממוחשב, עומדות טענות הנתבעים לפיהן הותקנה תכנת המעקב בגין החשש שהתובע חודר לתוכן תיבת הדוא"ל של מנהל הקהילה. האיזון בין זכות התובע לפרטיות, לצנעת הפרט ולכבוד לבין זכות מנהל הקהילה לפרטיות, לצנעת הפרט ולכבוד הוא אופקי – מדובר, על שתי כפות המאזניים, באותן זכויות חוקתיות. הפגיעה בזכויות מנהל הקהילה היא לכאורה חמורה יותר ולפיכך מתקיימת ההגנה.

התובע אף לא הוכיח כי מתקיימת האזנת סתר לפי חוק האזנת סתר ודין טענתו להידחות. חוק המחשבים אינו עוסק בקבילות ראיות וטענת התובע לפיה חומר שהושג תוך עבירה על חוק המחשבים אינו קביל מכוח ההלכה הפסוקה", אינה נכונה בנוגע למשפט האזרחי. הבקשה נדחתה. התובע ישלם את הוצאות הנתבעים בסך 2,000 ש"ח.