הוספת כתב היד על הצעות המחיר היא "טריק פרסומי" שנועד להסתיר את העובדה שמדובר במשלוח ספאם (החלטה, שלום ת"א, השופט רמי חיימוביץ):

העובדות: בקשה לאישור תובענה ייצוגית בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, שעניינה משלוח דברי פרסומת בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. המבקשת היא עמותה הפועלת להגברת האכיפה האזרחית במקרים של הפרת הדין והגנה על זכויות הפרט והציבור, בין השאר באמצעות הגשת תובענות ייצוגיות. המבקש 2 עומד בראש העמותה והוא שקיבל את הפרסומות נשוא התביעה האישית. המשיבות הן חברה מסחרית (המתמחה בהקמת עסקים ברשת ובשיווק עסקים קטנים) ובעלת השליטה בה.

המבקשים טענו כי המשיבות שולחות הודעות פרסומת באמצעות הפקסימיליה ובאמצעים נוספים, לרשימת נמענים כללית, מבלי שהנמענים נתנו הסכמתם לכך ומבלי שניתנה להם אפשרות להסיר עצמם מרשימת התפוצה. המשיבות טענו כי לא הפרו את החוק והכחישו כי הן שולחות הודעות פקס לנמענים שלא ביקשו זאת. לטענתן הודעות הפקס נשלחו למבקש בעקבות פנייתו אליהן.

נפסק: המבקש הוכיח כי המשיבות שיגרו אליו שתי הודעות פקסימיליה שכללו טופס הזמנת עבודה מובנה של המשיבה 1. עדותו בעניין זה לא נסתרה ואף נתמכה בראיות. כן הוכח כי הפקס אליו נשלחו ההודעות היה בבעלות המבקש במועדים הרלבנטיים. המשיבות עונות להגדרת "מפרסם". מדובר בהצעות מחיר של המשיבה 1, כאשר קיימת עילת תביעה אישית כנגד המשיבה 2 בהיותה הבעלים והמנהלת של המשיבה 1 ומי שאחראית על שמירת כללי חוק הספאם בחברה.

הצעת המחיר מהווה "פרסומת" כהגדרתה בחוק, שכן היא נועדה לעודד את רכישת שירותיה של המשיבה 1. המבקשים הוכיחו, למצער ברמה הראשונית הנדרשת בבקשה האישור, כי קיים סיכוי גבוה שהוספת כתב היד על הצעות המחיר היא "טריק פרסומי" של המשיבות שנועד למשוך את הלקוח לרכוש את שירותיהן ולהסתיר את העובדה שמדובר במשלוח ספאם.

נוסחן הכללי של ההודעות והעדר פרטים ספציפיים, מחזק מאוד את גרסת המבקש לפיה מעולם לא פנה למשיבות ומעורר חשד ממשי שלא מדובר במענה לפניה ספציפית של לקוח אלא בהודעה גנרית שנועדה לעניין את מקבל ההודעה בשירותי המשיבה ולהסתיר את העובדה שמדובר בפרסומת שנשלחה אליו בניגוד לרצונו. המבקשים הרימו את הנטל הראשוני הנדרש בשלב בקשת האישור והראו כי קיימת עילת תביעה לכאורה וכי קיימת סבירות גבוהה שהמשיבות מפיצות פרסומת בניגוד לדין.

משעלה בידי המבקשים להציג ראיות לכאורה ולפיהן קיים סיכוי סביר שהמשיבות שולחות ספאם בניגוד לחוק, הוכחה גם קיומה של קבוצה שכן על פי רוב הפרתו של חוק זה אינה נקודתית, אלא מדובר בהפצה המונית של הפרסומת האסורה. הוכחה ברמה הנדרשת גם קיומה של קבוצה. נמצא כי התובענה הייצוגית מאפשרת הכרעה יעילה ומיטבית בעילת תביעה המשותפת לקבוצה גדולה של תובעים אשר להם עילת תביעה משותפת. התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת ביותר להכרעה במחלוקת, הן משום שהנזק לכל חבר בקבוצה הוא נמוך והן בשל האינטרס הציבור שבהרתעת מפרסמים מהפרות של חוק התקשורת. דין הבקשה להתקבל.