התובע בחר שלא לעשות כל שימוש במנוי החינמי של המשיבה, אלא נרשם מיידית למנוי השנתי וביטלו תוך שעה (פסק-דין, שלום ת"א, השופט רמי חיימוביץ):

העובדות: בקשה לאישור תובענה כייצוגית לפי חוק תובענות ייצוגיות. המשיבה מפעילה אתר היכרויות בשם "שנים שהם אחד", המיועד לציבור שומרי המצוות. לטענת המבקש, המשיבה גובה מלקוחות המבקשים לבטל מנוי שרכשו דמי ביטול גבוהים מן הסכום המותר בחוק הגנת הצרכן ובתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה).

נפסק: יש לדחות את הבקשה. התנהלות המבקש, שבחר שלא לעשות כל שימוש במנוי החינמי של המשיבה, אלא נרשם מיידית למנוי השנתי וביטלו תוך שעה, מבלי שעשה בו שימוש, מעוררת ספקות בנוגע לאוטנטיות התביעה ולקיומה של עילת תביעה אישית. בנסיבות אלו עניינו של המבקש הוא גם ייחודי וחריג והשאלות העולות בו שונות מעניינם של שאר חברי הקבוצה שקיבלו מן המשיבה מידע בעקבות עשיית המנוי. המבקש התקשה להוכיח את עילת התביעה הייצוגית שכן לא התייחס למודל התפעול הספצפי של המשיבה הכולל חשיפה רטרואקטיבית של הודעות ומידע שנצברו בתקופת המנוי החינמי.

התנהלות המשיבה אינה חפה מכשלים ובעיות, בעיקר בשל האופן בו היא מיידעת את הצרכנים על דמי הביטול הנדרשים, וחבל שמיאנה בכל תוקף לשנות את אופן הצגת הדברים לצרכנים. התנהלות שקולה יותר הייתה חוסכת הוצאות רבות ומונעת בעיות בעתיד.

בהתאם לדין לקוחות המשיבה רשאים לבטל עסקת מכר מרחוק תוך 14 ימים והמשיבה רשאית לגבות מהם דמי ביטול בשיעור מקסימאלי של 5% ממחיר העסקה בתוספת התמורה היחסית בעד השירות שקיבלו. בחינת מאפייני ההתקשרות שבין המשיבה לבין לקוחותיה מובילה למסקנה כי במקרה הנוכחי לא ניתן להחיל מנגנון תמחור יחסי המתבסס על זמן השימוש בלבד, שכן עם עשיית המנוי השנתי בתשלום נחשף הלקוח בדיעבד לפרטיהם החסויים של בני-זוג פוטנציאליים עמם יצר קשר בתקופת המנוי החינמי ולכן החלק היחסי של המידע המתקבל אינו פונקציה של זמן השימוש בלבד.

הדרך שבה המשיבה מיידעת את לקוחותיה על התמורה היחסית ועל דמי הביטול אינה מספקת ואינה ברורה דיה. סוגיית ההחזר ומגבלותיו מוזכרות אמנם בתקנון ובהסכם רכישת המנוי, אך מרבית הצרכנים אינם קוראים את ההסכם והתקנון לפרטיהם ואינם מדקדקים בהוראותיהם, אלא מסתמכים על הוראות הדין המגינות על צרכנים. עסקאות מסוג זה מהוות "קרקע פורייה" לטעויות, ועל כן על העוסקים להקפיד הקפדה יתרה בהתנהלותם ביחס לעסקאות אלו ולפעול באופן המגשים את תכליתו של חוק הגנת הצרכן ומאפשר לצרכן לקבל את מלוא המידע באשר לעסקה לשקול את האפשרויות העומדות בפניו.